רי"ף עירובין ט׳

1 מתני' נתגלגל חוץ לתחום נפל עליו גל או נשרף תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב ואם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל ר' יוסי ור' שמעון אומרים ספק עירוב כשר אמר רבי יוסי העיד ר' זכריה בן אבטולס משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר:

2 גמ' אמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לד' אמות אבל נתגלגל בתוך ד' אמות הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות:

3 מתני' מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו עובדי כוכבים למזרח עירובי למערב ואם באו עובדי כוכבים למערב עירובי למזרח ואם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא באו לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי ואם בא חכם למזרח עירובי למזרח בא למערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא בא לכאן ולכאן הריני כבני עירי ר' יהודה אומר אם היה א' מהן רבו ילך לו אצל רבו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך:

4 גמ' ורבנן זימנין דניחא ליה לאיניש בחבריה טפי מרביה:

5 דף לח. מתני' ר' אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין לפניה בין לאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר אם עירובי הראשון למזרח השני למערב ואם עירובי הראשון למערב השני למזרח ואם עירובי בראשון ובשני הריני כבני עירי ואם עירובי בשני

6 ובראשון הריני כבני עירי וחכמים אומרים מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו נאכל בראשון עירוב לראשון ואינו עירוב לשני אמר להם רבי אליעזר אי אתם מודים לי שהן שתי קדושות:

7 גמ' לרוח אחת מאי ניהו לשני ימים לשני ימים מאי ניהו לרוח אחת היינו חדא הכי קאמרי ליה רבנן לר' אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום אמר להם אבל כשם שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום כך אין מערבין לשני ימים אחד למזרח ואחד למערב ורבי אליעזר התם קדושה אחת הכא שתי קדושות:

8 אמר להם רבי אליעזר אי אתם מודים לי שאם עירב ברגליו בראשון שמערב ברגליו בשני נאכל עירובו בראשון אינו יוצא בו בשני אמרו לו אבל הא לאיי שתי קדושות הן וחכמים הכא לחומרא והכא לחומרא אמרו לו לר' אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין מיום טוב לשבת אמר להם אבל הא לאיי קדושה אחת היא ורבי אליעזר התם משום הכנה

9 דף לח: אמר רב הלכה כארבעה זקנים ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן ומי אמר רב הכי והא איתמר שבת ויום טוב נולדה בזה אסורה בזה אמר אביי התם משום הכנה מאי הכנה כדתניא שמות ט״ז:ה׳ והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליו"ט ואין שכת מכינה ליום טוב ואין יו"ט מכין לשבת ואלא הא דתנן כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו והא קא מכין מיו"ט לשבת א"ל מי סברת סוף היום קנה עירוב תחלת היום קנה עירוב ושבת מכינה לעצמה אלא מעתה יערבו בלגין בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא אלא הא דתנן רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין