רי"ף עירובין ט״ז

1 אמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם יש בין שני ראשיה ארבעת אלפים אמה מודדין לה מן הקשת:

2 דף נה: היו שם גדודיות גבוהות וכו': מאי גדודיות אמר רב יהודה שלש מחיצות שאין עליהן תקרה:

3 תנו רבנן אלו שמתעברין עמה נפש שיש בה ד' אמות על ד' אמות והגשר והקבר שיש בהן בית דירה ובית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן ובית ע"ז שיש בה בית דירה לכומרים והאוריאות והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה והבורגנין שבתוכה והבית שבים הרי אלו מתעברין עמה ואלו שאין מתעברין עמה נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך והגשר והקבר שאין בהן בית דירה וכית הכנסת שאין בה בית דירה לחזן ובית ע"ז שאין בה בית דירה לכומרים והאוריאות והאוצרות שאין בהן בית דירה ובור ושיח ומערה וגדר ושובך שבתוכה והבית שבספינה אין אלו מתעברין עמה אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן:

4 דף נו. ת"ר הבא לרבעה מרבעה לריבוע עולם צפונה לצפון עולם דרומה לדרומה של עולם וסימניך עגלה בצפון עקרב בדרום:

5 מתני' דף נז. נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין נותנין קרפף אלא לשתי עיירות בלבד אם יש לזו שבעים אמה ושירים ולזו שבעים אמה ושירים עושה קרפף את שתיהן להיות כאחת וכן שלשה כפרים המשולשים אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד:

6 גמ' איתמר רב הונא אמר נותנין קרפף לזו וקרפף לזו ר' חייא בר רב אמר אין נותנין אלא קרפף א' לשתי עיירות.

7 גרסי' בנדרים דף נו: הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה ואסור ליכנס בעיבורה מנא לן דעיבורה דמתא כמתא דמי אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויהי בהיות יהושע ביריחו מאי ביריחו אלימא ביריחו ממש והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת אלא שמע מינה בעיבורה:

8 מתני' דף נז: אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יותר ולא ימדוד אלא כנגד לבו היה מודד ובא והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו והולך לו הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו דף נח. ובלבד שלא יצא חוץ לתחום ואם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתאי א"ר ינאי שמעתי שמקדרין בהרים:

9 גמ' תנא לא יפחות מפני שמרבה ולא ירבה מפני שממעט תני רב יוסף שלשה חבלים הן של מגג ושל נצרים ושל פשתן של מגג לפרה דתנן כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גבי מערכתה של נצרים לסוטה דתנן אחר כך מביא חבל המצרי וקושרה למעלה מדדיה ושל פשתן למדידה:

10 היה מודד ובא והגיע לגיא וכו': מדקתני חוזר למדידתו מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך למקום שהוא יכול להבליעו ומבליעו וצופה כנגד מדתו וחוזר תנינא להא דת"ר היה מודד והגיע לגיא אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למדתו ואם היה גיא מעוקם מקדר ועולה מקדר ויורד הגיע לכותל אין אומרים יקוב את הכותל אלא מודד והולך לו ואי ניחא תשמישתיה מודדו מדידה יפה אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת