1וניתר בלחי או קורה2תנו רבנן כיצד מערבין מבואות המפולשין לרה"ר עושה צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן חנניה אומר בית שמאי אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נועל ובית הלל אומרים עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן דף ו: איתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כחנניה ואליבא דב"ה והלכה כרב בתרוייהו במבוי עקום דאמר תורתו כמפולש ובמבואות המפולשין דקסבר הלכתא כת"ק דקי"ל הלכתא כרב באיסורי והני מילי מבואות המפולשין לרה"ר הוא דסגי להו בצורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן אבל ברה"ר גופה לא מערבין אלא בדלתות מכאן ומכאן והוא דננעלות בלילה דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר דאלמא כל שאין דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רה"ר וההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא ורמו עליה חומרא דרב ושמואל ואצרכוה דלתות לא קשיא משום דנהרדעא אתריה דשמואל הוה3אמר רב דף ז: מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ומבוי אסור חצר מותרת אע"ג דבקעי בה רבים דתניא דף ח. חצר שרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו רה"י לשבת ורה"ר לטומאה ומבוי אסור משום דהוה ליה מבוי המפולש לרה"ר4איתמר דף ח: מבוי העשוי כנדל פירוש נדל שרץ שיש לו רגלים הרבה לכאן ולכאן כדתניא חולין סז: ויקרא י״א:מ״ב כל מרבה רגלים זה נדל וכן זה המבוי יש לו שבילים הרבה לכאן ולכאן והן מפולשין אמר אביי עושה צורת פתח לגדול ואינך כולהו משתרו בלחי וקורה א"ל רבא כמאן כשמואל דאמר תורתו כסתום והא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא וחשו ליה לדרב אלא אמר רבא עושה צורת פתח לכולהו מחד גיסא ואידך גיסא תשתרי בלחי או קורה מהא שמעינן דהלכתא כרב דאמר הלכה כת"ק דהא רבא כרב ס"ל וקי"ל דכל אביי ורבא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם:5איתמר משום רב כהנא רבה מבוי שצדו אחד ארוך וצדו א' קצר פחות מד' אמות מניח הקורה באלכסון.6ד' אמות אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר פי' שאם היה הארוך עודף על הקצר ד' אמות הוה ליה כמבוי בפני עצמו וצריך מחיצה כנגדו ואם לא היה הארוך עודף על הקצר אלא פחות מד' אמות אינו כמבוי בפני עצמו ולפיכך מניח את הקורה עליו באלכסון רבא אמר אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר מ"ט קורה משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר ואם יש באלכסון יותר מי' אמות7דברי הכל אינו מניח אלא כנגד הקצר והלכתא מותר להשתמש תחת קורת המבוי ובין לחיים נמי מותר כרבא והני מילי דפתוח לרה"ר אבל פתוח לכרמלית לא דאמר רב חנין בר אבא אמר רבא תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו בין דאית ביה ארבעה בין דלית ביה ארבעה ואוקימנא בדפתוח לכרמלית משום דמצא מין את מינו ונעור דף ח: והיכא דנעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי והניח הקורה עליהם לא מהניא ולא מידי דבעינן קורה על גבי מבוי וליכא דף ט: איתמר נראה מבפנים ושוה מבחוץ נידון משום לחי נראה מבחוץ ושוה מבפנים רבי חייא ור"ש ברבי חד אמר נידון משום לחי וחד אמר אינו נידון משום לחי והלכתא נידון משום לחי.8מבוי שהוא רחב כ' אמה דף י: אביי אמר עושה פס גבוה י' טפחים במשך ד' אמות ומעמידו לאורכו של מבוי באמצע אי נמי עביד כדרב יהודה דאמר מבוי שהוא רחב חמש עשרה אמה מרחיק שתי אמות ועושה פס שלש אמות והיכא דרחב עשרים אמה עביד הכי מהאי גיסא ומהאי גיסא וליחוש דילמא שביק פיתחא רבה ועייל בפתחא זוטא אמר רב יהודה בר מתנה דף י: ע"ש חזקה אין אדם מניח פתח גדול ויוצא ונכנס בפתח קטן:9ואם יש לו צורת פתח אף על פי שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט:10דף יא: אמר רב חסדא צורת פתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום פי' רבינו האיי גאון ז"ל כגון שעשאה מצדו של כותל דהויא ליה פיתחא בקרן זוית דף ו. ופיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:11דף יא: ואמר רב חסדא צורת פתח שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל דלת ואפי' דלת של קשין:12תאנא צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן.
