1לדעת וחזר לדעת שאין לו אלא ד' אמות:2בעו מיניה מרבה הוצרך לנקביו מהו אמר להן גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה אמרי נהרדעי אם פקח הוא עייל לתחומא וכיון דעל על אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו מקומן מאי טעמא אנוסין נינהו:3דף מב. אמר רב נחמן אמר שמואל היה מהלך בדרך ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינוניות וזהו תחום שבת ואמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל בארבע אמות אבל בכולה ע"י זריקה לא גזרינן שמא ימשך אחרי חפצו באלפים אמה מיהת ליטלטל כי אורחיה משום דהואי כמחיצה שנפרצה במלואה למקום האסור לה:4דף מב: תניא כוותיה דשמואל היה מודד והולך וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר כולה ובלבד שלא יעבור התחום ברגליו ובמאי מטלטל לאו על ידי זריקה פירוש כיון שאין לו לעבור התחום ברגליו שהיא חצי העיר היאך יטלטל בכל העיר כולה אלא על ידי זריקה:5הוליכוהו לעיר אחרת וכו': אמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה ושמואל אמר הלכה כרבן גמליאל בספינה אבל לא בדיר וסהר דכולי עלמא מיהת הלכה כרבן גמליאל בספינה6מאי טעמא רבה אמר הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום רבי זירא אמר הואיל וספינתו נוטלתו מתחלת ד"א ומניחתו בסוף ארבע מאי בינייהו איכא בינייהו שנפחתו דופני הספינה אי נמי בקופץ מספינה לספינה לרבה דאמר הואיל ושבת באויר מחיצות הכא אסור דהא לא שבת באויר מחיצות לרבי זירא מותר הואיל וספינה נוטלתו מתחלת ארבע ומניחתו לסוף ארבע רבי זירא מ"ט לא אמר כרבה מחיצות דף מג. להבריח מים הן עשויות ורבה מ"ט לא אמר כרבי זירא במהלכת כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי בשעמדה ודייקא במתני' כוותיה דרבה דקתני ספינה דומיא דדיר וסהר מה דיר וסהר דקביעי אף ספינה נמי דקביעא7וקא פסקי רבואתא הלכתא כשמואל אע"ג דקי"ל הלכה כרב באיסורי הכא הלכתא כשמואל דתניא כוותיה דתניא חנניא אומר כל אותו היום ישבו ודנו בדבר הלכה לאמש הכריע אחי אבא ביניהם ואמר נראין דברי ר"ג בספינה ודברי ר"ע בדיר וסהר8ואנן לא סבירא לן הכי דהאי תנא לא גמרינן מיניה אלא דר"ג ור"ע פליגי אבל סיוע לחד מינייהו לא גמרינן מיניה דקיימא לן אין למדין הלכה מפי משנה ולא מפי תלמוד וכי תימא האי מכריע הוא וקי"ל כל מקום ששנים חולקים ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע הא אמרינן עלה דהא מימרא בפרק כירה דף מ. דילמא ה"מ במתני' אבל בברייתא לא ועוד אחי אביו של חנניא היינו ר' יהושע והיאך יהא הוא החולק והוא המכריע הלכך קא הדרין לכללא דהלכתא כרב באיסורי ובשמואל בדיני ועוד הא אמרינן לקמן בענין נחמיה בריה דרב הונא בר חנילאי ואי סלקא דעתך בדמלאי גברי עסקינן הא אמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה דאלמא הלכתא כרב:9מתני' דף מא: פעם אחת לא נכנסו לנמל עד חשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להם מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשכה:10גמ' דף מג: תניא שפופרת היתה לו לרבן גמליאל שהיה מסתכל בה אלפים אמה ביבשה וכנגדן אלפים אמה בים והרוצה לידע עומקו של גיא מביא שפופרת ומביט בה ביבשה וידע כמה עומקו של גיא נחמיה בריה דרב הונא בר חנילאי משכתיה שמעתא ונפק חוץ לתחום אמר ליה רב חסדא לרב נחמן נחמיה
