1כמבטל רשות דמי מה מבטל רשות אפילו בשבת אף שוכר אפי' בשבת אמר להו רב חמא בר יוסף נשכור רב אסי אמר לא נשכור אמר להו ר' חייא בר אבא נסמוך על דברי זקן ונשכור שכרו אתו לקמיה דרבי יוחנן אמר להם דף סו. יפה עשיתם ששכרתם והאמר רבי יוחנן שוכר כמערב דמי כי קאמר רבי יוחנן שוכר במערב דמי לקולא לחומרא לא לקולא מה מערב כפחות משוה פרוטה אף שוכר בפחות משוה פרוטה ומה מערב אפילו שכירו ולקיטו אף שוכר אפילו שכירו ולקיטו ומה מערב ה' ששרויין בחצר אחת א' מערב לכולן אף שוכר ה' ששרוין בחצר אחת א' שוכר לכולן וכן הלכתא2דף סו: אמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר ואין ביטול רשות בחורבה ורבי יוחנן אמר יש ביטול רשות מחצר לחצר ויש ביטול רשות בחורבה וצריכא דאי אשמעינן מחצר לחצר בהא קאמר שמואל משום דהא רשותא דחד והא רשותא דחד אבל בחורבה דרשותא דתרוייהו חד אימא מודי ליה לר' יוחנן צריכא ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוחנן אבל בהא אימא מודי ליה לשמואל צריכא וקיימא לן דשמואל ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן ועוד דהא רבה כר"י סבירא לי' כדבעינן למימר קמן בענין:3ההוא ינוקא דאישתפוך חמימי פי' מיא חמימי דאיתקון ליה מערב שבת לממהל עליהו בשבתא אמר רבה לייתו ליה חמימי מגו ביתאי אמר אביי והא לא עירבו נסמוך אשיתוף הא לא אישתתופי אמרו ליה לנכרי דניזל ולייתי מגו ביתאי אמר אביי בעאי לאותובי למר ולא שבקן רב יוסף דאמר רב יוסף כי הוינן בי רב יהודה אמר לן בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא4לבתר הכי אמר ליה מאי בעית לאותבי למר אמ' לי' דתניא הזאה שבות ואמירה לנכרי שבות דף סח. מה הזאה שבות ואינה דוחה את השבת אף אמירה לעו"ג שבות ואינה דוחה את השבת א"ל ולא שאני לך בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה כלומר האי דאמור רבנן אמירה לנכרי שבות לא שאני לך בין אמירה למעשה שיש בה איסורא דאורייתא ובין אמירה שאין בה איסור מעשה דאורייתא דהא מר לא אמר ליה זיל אחים לי דהוא מעשה איסור דאורייתא אלא אמר ליה זיל אייתי לי ושתיק ליה ולא מצא תשובה אמר רבה בר רב חנין לאביי מבואה דדיירי בה5תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי ביה לא עירוב ולא שתוף א"ל ומאי ליעביד מר לאו אורחי' אנא טרידנא בגירסאי אינהו לא משגחי ואי אקני להו ריפתא בסלא זימנין דבעו לה מאיתמול ולא איפשר למיהב ניהלייהו ולא הוי שיתוף דתניא אחד מבני מבוי שבקש יין ושמן ולא נתנו לו בטל השיתוף וליקני להו מר רביעתא דחלא בחביתא התניא אין משתתפין באוצר ואסיקנא דהא דתניא אין משתתפין באוצר לבית שמאי דלית להו ברירה אבל לב"ה דאית להו ברירה משתתפין באוצר:6ההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה אמר רבא לשיילוה לאימיה אי צריכא ליחים ליה נכרי אגב אימיה והא קא אכלה תמרי ההוא תונבא הוא דנקיט לה:7ההוא ינוקא דאשתפוך חמימיה אמר רבא ליפנו לי מאני מבי גברי לבי נשי דאיזיל ואיתיב התם ואיבטיל ליה רשותא בהאי חצר דידי א"ל רבינא לרבא והאמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר אמר ליה אנא כרבי יוחנן סבירא לי דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר אי כשמואל לא ס"ל למר דף סח: נינח מר אדוכתי' ליבטיל מר מדוכתיה לדידהו וליהדרו אינהו וליבטלו ליה למר דהאמר רב מבטלין וחוזרין ומבטלין בההיא בשמואל סבירא לי דאמר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין והיינו טעמא דאין חוזרין ומבטלין כי היכא דלא ליהוו מילי דרבנן כי חוכא וטלולא8ואע"ג דאמר רבא אנא כשמואל סבירא לי דאמר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין קיימא לן כרב דהא רב אשי דהוא בתרא אסקה להא דרב ושמואל דבפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קמיפלגי דרב כרבנן ושמואל כרבי אליעזר ושמעינן מינה דהלכתא כרב דאמר מבטלין וחוזרין ומבטלין וכן הלכה:9דף סא: מתני' אמר ר"ג מעשה בצדוקי א' שהיה דר עמנו במבוי בירושלים אמר לנו אבא מהרו והוציאו כל הכלים למבוי עד שלא יוציא
