1שתי נשים שילדו ב' זכרים במחבואה כותבין הרשאה זה לזה א"ל רב פפא והא שלח רבין באיגרתיה דבר זה שאלתי את רבותי ולא אמרו לי דבר ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו ולבסוף נתערבו אין כותבין הרשאה זה לזה הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הוא בידי ברם כך אמרו משום ר' ינאי הוכרו ולבסוף נתערבו כותבין הרשאה זה לזה לא הוכרו אין כותבין הרשאה זה לזה:2גרסינן בפרק מי שמת דף קמב. תינוק בן יום אחד נוחל ומנחיל אמר רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחין מן האב ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מ"ט דהוא מיית ברישא ואין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב איני והא הוה עובדא ופרכיס תלתא פרכוסי אמר מר בריה דרב אשי מידי דהוה אזנב הלטאה שמפרכסת מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר לומר שממעט בחלק בכורה ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מאי טעמא וילדו אמר רחמנא ואוקמינא נמי נדה דף מד. להאי דקתני ופוסל מן התרומה בכהן שיש לו שתי נשים אחת גרושה ואחת כשרה ומת ויש לו בנים מן הכשרה ויש לו עבדים ויש לו בן יום אחד מן הפסולה דפוסל את העבדים מן התרומה מפני שחלקו מעורב בהן ואי אפשר לברר ולאפוקי מדרבי יוסי דא"ר יוסי עובר נמי פוסל קמ"ל בן יום אחד אין עובר לא וכן הלכתא :3כאן דף קמב: אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בן שנולד לאחר מיתת אביו אינו ממעט בחלק בכורה מ"ט וילדו אמר רחמנא בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו הכי אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים מ"ט יכיר אמר רחמנא והא ליתיה דיכיר והלכתא ככל הני לישני כדאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא:4מתני' בבכורות דף מו. יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן בכור לכהן ואינו בכור לנחלה בכור לכהן ולנחלה אינו בכור לא לכהן ולא לנחלה איזה הוא בכור לנחלה ולא לכהן הבא אחר הנפלים ואע"פ שיצא ראשו חי ובן תשעה שיצא ראשו מת והמפלת מין בהמה חיה ועוף דברי ר"מ וחכמים אומרים עד שיהא בו מצורת האדם והמפלת סנדל או שליא ושפיר מרוקם והיוצא מחותך הבא אחריו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן:5דף קכז: תניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר זה בן גרושה זה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן והלכתא כר' יהודה ואפילו היו מוחזקין בזה6שהוא בכור ואמר אביו על אחר שהוא בכור נאמן וגרסינן בגמ' בשלמא לר' יהודה היינו דצריך יכיר לאשמועינן דאבא מהימן אע"פ דמוחזק באחר דבכור הוא ע"י קול מ"מ נאמן על זה לומר בכור הוא אלא לרבנן מאי יכיר לא צריכא בצריך הכרה שבא מחדש לכאן ולא ידעינן אי בכור הוא אי לא ולמה ליה קרא תיפוק לי דמהימן מיגו דאי בעי הוה יהיב לי פי שנים אבל לר' יהודה איצטריך דלא נימא מגו במקום עדים הוא לא צריכא נכסים שנפלו לאחר שאמר דבכור הוא דליכא מינו בהנהו נכסים ולר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מאי איכא למימר יכיר למה לי לא צריכא אלא לנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס וגרסינן בפרק עשרה יוחסין קידושין דף עד. אמר ר"נ שלשה נאמנין על הבכור ואלו הן חיה אביו ואמו חיה לאלתר אמו כל שבעה אביו לעולם:7מכילתין דף קכז: אמר ר' יוחנן אמר בני וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן דמשמש לי כי עבדא קא אמר וחילופא אבית המכס דתניא היה עובר על המכס ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אין נאמן מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמר עבדי וחזר ואמר בני אין נאמן אמר ר"נ בר יצחק התם דקרו ליה עבדא מצר מאה דאמרי אינשי מצר עבדא מאה זוזי:8שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי דף קכח. אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו מאי קמ"ל תנינא א"ל נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר ר"מ אומר יכול לחזור בו וחכ"א אינו יכול לחזו' בו הא קמ"ל באתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים:9שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה גובין מן העבדים ור"נ אמר אין גובין שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר רבא אמר אף בראשון מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כמר בר רב אשי פירוש קסבר מר בר רב אשי דאבא דאבא שלישי בראשון הוא ומשום הכי קא מכשר ביה ולית הילכתא כותיה דאבא ובנו ראשון בראשון הוא כמו אח ואחיו שהוא ראשון בראשון והוה ליה אבא דאבא שני בראשון:10שלח ליה
