רי"ף בבא בתרא ל״ט

1 של שניהם והגבהה קונה בכל מקום מאי עד שימשכנו שימשוך מרשות הרבים לסימטא אימא סיפא עד שישכור את מקומו ואי ברשות הרבים ממאן אוגר הכי קאמר אי ברשות בעלים הוא לא קנה עד שישכור את מקומו ואלא דאמרינן אביי ורבא דאמרי תרוייהו מסירה קונה ברשות הרבים לימא דסברי כרבי אמר רב אשי.

2 לא. כל היכי דאמר ליה לך חזק וקני כולי עלמא לא פליגי דקני בי פליגי דא"ל משוך וקני רבנן סברי קפידא וצריך משיכה מהאי טעמא עד שימשכנו מרשות הרבים לסימטא ורבי סבר מראה מקום הוא לו אמר רב פפא האי מאן דזבין ליה שטרא לחבריה צריך למכתב ליה קנה לך הוא וכל שעבודא דאית ביה אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ואמר לי ואי לא כתיב ליה הכי לא קני אטו לצור על פי צלוחיתו הוא צריך א"ל אין לצור ולצור:

3 דף עז. אמר אמימר הילכתא אין אותיות נקנות במסירה א"ל רב אשי לאמימר גמרא או סברא א"ל גמרא רב אשי אמר סברא נמי הוא מילי נינהו ומילי במילי לא מיקניין ואע"ג דלא מיקניין במסירה על גב קרקע דף עז: מיקניין דהא מטבע לא מיקני בחליפין ועל גב ארעא מיקני כי הא דרב פפא הוו ליה תליסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו לרב שמואל בר אחא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך דף עז. אמר רבה בר יצחק אמר רב שני שטרות הן אמר זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה

4 על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בזה ובזה ורב חייא בר אבין אמר רב הונא שלשה שטרות הן תרי הא דאמרן ואידך אם קדם המוכר וכתב שטר ללוקח כאותה דף עז: ששנינו כותבין שטר למוכר אע"פ שאין הלוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא וזו היא ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה:

5 לא את האנתיקי: מאי אנתיקי אמר רב פפא עסקא דבגוה :

6 מכר את הצמר לא מכר את הבקר וכו' היכי דמי אילימא באתרא דקרו ליה לצמד צמר ולבקר בקר פשיטא צמד זבין ליה בקר לא זבין ליה ואלא דקרו ליה לצמד נמי בקר כוליה זבין ליה לא צריכא דקרו ליה לצמד צמד ולבקר בקר וקרו ליה לצמד נמי בקר ר' יהודה סבר הדמים מודיעים ורבנן סברי אין הדמים מודיעים ואין הדמים ראיה ואי אין הדמים ראיה ניהוי ביטול מקח דף עח. וכי תימא כי האי גוונא קא סברי רבנן לא הוי אונאה והא תנן ר' יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:

7 מאי אין הדמים ראיה דהוי ביטול מקח ואי בעית אימא כי אמור רבנן כאן בכדי שהדעת טועה כאן בכדי שאין הדעת טועה אומר מתנה יהיב:

8 מתני' המוכר את החמור לא מכר את כליו נחום המדי אומר מכר את כליו ר' יהודה אומר פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין כיצד היה חמור לפניו