מפרשים:
1 כולן מאי טעמא אמר רב אשי בההיא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקני להדדי איתמר שני אחין שחלקו ובא להן אח ממדינת הים רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר מקמצין:
2 א"ל רבה לר"נ ולרב דאמר בטלה מחלוקת אלמא הדר דינא אלא מעתה הני בי תלתא דקיימי ואזול בי תרי מינייהו ופלוג הכי נמי בטלה מחלוקת א"ל הכי השתא התם נחית אדעתא דבי תלתא מעיקרא הכא לא נחות אדעתא דבי תלתא מעיקרא מהא שמעינן דתרי אחי או תרי שותפי דאזל חד מינייהו ואיצטריך אידך למנתא דידיה דפלגינן בינייהו ויהבינן ליה מנאתיה ולא נטרינן ליה להאיך עד דאתי
3 דף קז. איתמר שלשה אחין שחלקו ובא בע"ח ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות רב אמר בטלה מחלוקת קסבר האחין שחלקו יורשין הוו ושמואל סבר האחין שחלקו לקוחות הוו וכלוקח שלא באחריות דאמו ורב אסי מספקא ליה אי יורשין הוו ובטלה מחלוקת אי לקוחות הוו וויתר ועוד מספקא ליה אי כלקוחות הוו כלוקח שלא באחריות דאמו ולית ליה ולא מידי ואי כלוקח באחריות דאמו ואית ליה דמי אבל ארעא לית ליה וכיון דאילו יורשין הוו אית ליה למישקל ארעא כחד מינייהו ואי כלוקח שלא באחריות דאמו לית ליה למישקל ולא מידי הוה ליה ממון המוטל בספק וחולקין וכיון דמספקא ליה נמי אי כלוקח באחריות דאמו ולוקח באחריות לית ליה אלא דמי אבל ארעא לית ליה לא שקיל להאי פלגא כוליה קרקע אלא שקיל רביע מנתיה קרקע ורביע מנתיה מעות דהוי הכל פלגא מנתיה אמר רב פפא הלכתא בכל הני שמעתתא מקמצין ואמימר אמר בטלה מחלוקת והלכתא בטלה מחלוקת
4 ת"ר שלשה שירדו לשום אחד אומר במנה ושנים אומרים במאתים אחד אומר במאתים ושנים אומרים במנה בטל יחיד במיעוטו א' אומר במנה וא' אומר בעשרים ואחד אומר בשלשים סלע נידון במנה רבי אליעזר בן צדוק אומר נידון בתשעים אחרים אומרים עושין שומא ביניהם ומשלשין
5 והלכתא כת"ק ואע"ג דף קז: דאמר רב הונא הלכתא כאחרים לית הלכתא כותייהו דהא דחי לה רב אשי דהוא בתרא ואמר טעמא דאחרים לא ידעינן הלכתא עבדינן כוותייהו:
6 מתני' האומר לחבירו חצי שדי אני מוכר לך משמנין ביניהן ונותן לו חצי שדהו חציה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן ונותן לו חציה בדרום ומקבל עליו מקום הגדר וחריץ ובן חריץ וכמה הוא חריץ ששה טפחים ובן חריץ ג"ט:
7 גמ' אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ולוקח נוטל כחוש א"ל ר' חייא בר אבא לר' יוחנן והא אנן משמנין ביניהן תנן א"ל אדאכלת כפניאתא בבבל תרגימנה מסיפא דקתני חציה בדרום אני מוכר לך משמנים ביניהן ונוטל חציה בדרום אמאי משמנים ביניהן והא חציה בדרום קאמר אלא לדמי ה"נ לדמי:
8 ומקבל עליו מקום גדר וכו': תניא חריץ מבחוץ ובן חריץ מבפנים וזה וזה אחורי גדר מבחוץ כדי שלא תהא חיה קופצת וכמה בין חריץ לחריץ טפח:
9 גרסינן בסוף עבודת כוכבים ע"ז דף עב. ההוא גברא דא"ל לחבריה אי מזביננא להאי ארעא לדידך מזביננא לה אזל וזבנה לאיניש אחרינא אמר רב יוסף קנה קמא א"ל אביי והא לא פסק ומנא תימרא דהיכא דלא פסק לא קנה דתנן המוכר יינו לעובד כוכבים פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין מאי הוי עלה מאי הוי עלה כדאמרינן ודילמא חומרא דיין נסך שאני א"ר חייא בר אבין עובדא הוה בי רב חסדא ורב חסדא בי רב הונא ופשטוה מהא משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור בהן פירקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין שניהם יכולין לחזור בהן מדד עד שלא פסק שניהם יכולין לחזור בהן הילכך לא קנה קמא כלום
10 ההוא דא"ל לחבריה אי מזביננא להאי ארעא לדידך מזביננא לה במאה זוזי אזל וזבנה לאיניש אחרינא במאה ועשרין אמר רב כהנא קנה קמא מתקיף לה רב אחא בר יעקב מנהר פקוד האי זוזי אנסוהו דאי לאו דיהיב ליה מאה ועשרים לא הוה מזבין לה והלכתא כרב אחא בר יעקב מנהר פקוד.
11 א"ל כדשיימי בי תלתא אפילו תרי מגו תלתא כדאמרי תלתא עד דאמרי תלתא כדשיימי בי ארבעה עד דשיימי בי ארבעה כולהו וכ"ש היכא דא"ל כדאמרי ארבעה:
12 כדשיימי בי תלתא ואתו תלתא ושמוה וא"ל ליתו תלתא אחריני דקים להו טפי מהני אמר רב פפא דינא הוא דמעכב עליה מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע ממאי דהני קים להו טפי דילמא הני קים להו טפי והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע וקיימא לן דהני שמעתתא כולהו בדא"ל מעכשיו וקנו מיניה:
13 סליקא לה פרק האומר
14 דף קח. יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין אלו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב ואחין מן האב נוחלין ומנחילין האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין והאחים מן האם לא נוחלין ולא