1אוירה של חצר:2גמ' תנו רבנן המוכר את החצר מכר בתים החיצונים ובתים הפנימים ובתי החולסאות והחנויות הפתוחות לתוכה נמכרות עמה ושאינן פתוחות לתוכה אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן אלו ואלו נמכרות עמה ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסה של חצר:3אמר מר פתוחות לכאן ולכאן אלו ואלו נמכרות עמה והא תני רבי חייא אלו ואלו אין נמכרות עמה לא קשיא הא דרוב תשמישתייהו לגיו והא דרוב תשמישתייהו לבר דף סז: אמר רבא אמר רב נחמן מכר לו חולסית ומצולה החזיק בחולסית קנה מצולה החזיק מצולה קנה חולסית פשיטא דהא אמר שמואל המוכר עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן מהו דתימא התם הוא דסדנא דארעא חד הוא אבל הכא הא תשמישתא לחוד והא תשמישתא לחוד אימא לא קא משמע לן:4מתני' המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות אבל לא מכר את העבירים ולא את הגלגל ולא את הקורה ובזמן שאמר הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין רבי אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה:5גמ' ים. טלפחא: ממל. א"ר אבא בר ממל מפרכתא: בתולות. אמר ר' יוחנן כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורה: עבירים. כבשי: גלגל. חומרתא: קורה. קורה:6ת"ר המוכר את בית הבד מכר את הנסרים ואת היקבים ואת המפריכות מכר את הריחים התחתונה אבל לא את העליונה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את העבירים ולא את הגלגל ולא את הקורה ולא את השקים ולא את המרצופים רבי אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה שלא נקרא בית הבד אלא על שם הקורה:7מתני' המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים ולא את הספסלין ולא את הוילאות ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את המגורות של מים ולא את האוצרות של עצים:8גמ' ת"ר המוכר את המרחץ מכר את בית הנסרים ואת בית היקבים ואת בית הספסלין ואת בית הוילאות אבל לא נסרים עצמן ולא יקבים עצמן ולא ספסלין עצמן ולא וילאות עצמן ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכירין בין כך ובין כך לא מכר את הבריכות ולא את המספקות לו מים בין דף סח. בימות החמה בין בימות הגשמים ולא בית כינוס העצים ואם א"ל מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין ההוא דאמר ליה לחבריה בית הבד וכל תשמישתו אני מוכר9לך הוו ליה הנהו חנוואתא אבראי דשטחי בהו שומשמי אתא לקמיה דרב יוסף א"ל תניא בית הבד וכל תשמישתו אני מוכר לך הרי כולן מכורין א"ל אביי והא תני ר' חייא אין כולם מכורין אמר רב אשי חזינן אי א"ל בית הבד וכל תשמישתו אני מוכר לך ואילין מצרנאהא קני ואי לא לא קני:10מתני' המוכר את העיר מכר בורות שיחין ומערות והמרחצאות והשובכות ובית הבדין ובית השלחין אבל לא את המטלטלין ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפילו היו בה בהמה ועבדים הרי כולן מכורין רשב"ג אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר:11וליתא לדרשב"ג: דף סח: מתני' המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצרכה ואת הקנים שבכרם שהן לצרכו ואת התבואה המחוברת לקרקע ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואת השומירה העשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה אבל לא מכר את האבנים שאינן לצרכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו ואת התבואה התלושה מן הקרקע ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר את מחיצת הקנים שהיא בית רובע ולא את השומירה שאינה עשויה בטיט ולא את החרוב המורכב ולא סדן השקמה:12גמ' דף סט. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא מחיצת הקנים בלבד אמרו אלא אפילו ערוגה קטנה של בשמים ויש לה שם בפני עצמה אין נמכר עמה היכי דמי אמר רב פפא והוא דקרי בי ורדי דפלניא דף סט: אמר רב יהודה האי מאן דזבין ארעא לחבריה צריך למיכתב ליה קנה לך דיקלין ותאלין והוצין ואע"ג דכי לא כתיב הכי קנה אפילו הכי שופרא דשטרא הוא א"ל לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דיקלא טבא הוא שיורי שייריה ואי דיקלא בישא הוא כ"ש הנך.13ארעא ודיקלי חזינן אי אית ליה דקלים יהיב ליה תרי דיקלי ואי לא זבין ליה תרי דיקלי ואי משתעבדי פריק ליה תרי דיקלי ואיכא מאן דשמיע ליה מהאי מימרא דמאן דמזבין לחבריה מידי דשכיח למיזבן אע"ג דליתיה לההוא מידי ברשותיה מיחייב למיזבן ולמיתן ליה ואנן לא סבירא לן הכי דכל מידי דלאו ברשותיה דבר שלא בא לעולם הוא והא דאמרינן הכא זבין ליה תרי דיקלי לאו חיובי מחייבנא ליה למיזבן ליה תרי דיקלי דדבר שלא בא לעולם הוא אלא רשותא יהיבנא ליה למיזבן ליה תרי דיקלי דאי א"ל