מפרשים:
1 תלת שנין קאמינא שני חזקה טובא קא אמינא אמר רבא עביד איניש דקרי לשני טובא שני חזקה והני מילי דאכלה שבע שנין דקדמת חזקה להאי שטרא דהך דף לא. אבל שית אין לך מחאה גדולה מזו
2 זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתיה היא והאי אייתי סהדי דאכלה שני חזקה אמר רבא מה לו לשקר אי בעי א"ל מנך זבינתה ואכלתיה שני חזקה א"ל אביי מה לו לשקר במקום עדים לא אמרינן והלכתא כותיה
3 הדר אמר ליה אין דאבהתך היא וזבינתה מינך והאי דאמרי לך דאבהתי דסמכי לי עלה כדאבהתי טוען וחוזר וטוען או אינו טוען וחוזר וטוען עולא אמר טוען וחוזר וטוען נהרדעי אמרי אינו חוזר וטוען ומודה עולא היכא דא"ל של אבותי ולא של אבותיך דאינו טוען וחוזר וטוען והיכא דהוה קאי בבי דינא ולא טען ונפק לאבראי והדר אתא לבי דינא וטען דאינו טוען וחוזר וטוען מאי טעמא טענתיה אגמרוהו ומודו נהרדעי היכא דאמר ליה של אבותי שלקחוה מאבותיך דטוען וחוזר וטוען והיכא דאישתעי מילי אבראי ולא טען ואתא לבי דינא וטען דטוען וחוזר וטוען מאי טעמא עביד איניש דלא מגלי טענתיה אלא בבי דינא אמר אמימר אנא מסבי נהרדעי אנא וסבירא לן דטוען וחוזר וטוען והילכתא טוען וחוזר וטוען והוא דיהיב אמתלא לטענתיה קמא כדאמרינן לעיל
4 זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתיה היא ואכלה שני חזקה והאי אייתי סהדי דאכלה שני חזקה אמר ר"נ אוקי אכילתא בהדי אכילתא ואוקי ארעא בהדי אבהתא א"ל רבא והא עדות מוכחשת היא אמר ליה נהי דאיתכחוש באבילתא דף לא: באבהתא מי איתכחוש הדר אייתי סהדי דאבהתיה היא
5 א"ר נחמן אנן אחתיניה אנן אסקיניה ולזילותא דבי דינא לא חיישינן והלכתא כרב נחמן בין באחותיה בין באסוקיה ושבקינן להו וכל דאלים גבר:
6 ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מינך זבינתה והא שטרא דף לב: א"ל שטרא זייפא הוא גחין לחיש ליה לרבה אין זייפא הוא אלא מיהו שטרא מעליא הוה לי ואירכס ואמינא אינקוט האי בידאי כל דהו אמר רבה מה לו לשקר אי בעי אמר שטרא מעליא הוא אמר ליה רב יוסף אמאי קא סמכת אהאי שטרא האי חספא בעלמא הוא:
7 ההוא דא"ל לחבריה הב לי מאה זוזי דמסיקנא בך והא שטרא א"ל שטרא זייפא הוא גחין לחיש ליה לרבה אין שטרא זייפא הוא אלא שטרא מעליא הוה לי ואירכס ואמינא אינקוט האי שטרא בידי כל דהו אמר רבה מה לו לשקר אי בעי אמר שטרא מעליא הוא א"ל רב יוסף אמאי קא סמכת אהאי שטרא האי חספא בעלמא הוא אמר רב אידי בר אבין הלכתא כותיה דרבה בארעא והילכתא כותיה דרב יוסף בזוזי הלכתא כותיה דרבה בארעא היכא דקיימא תיקום והלכתא כותיה דרב יוסף בזוזי היכי דקיימי לוקמי
8 וקא מפרשי רבנן דהאי שטרא דזייפא לאו דציורי ציירי אלא כגון שטר אמנה הוא דאי בעי למימר שטרא מעליא הוא מצי אמר ומצי לקיומי בבי דינא ומש"ה מוקמינן לארעא בידיה אבל שטרא דזייפיה בציורא אפילו רבה מודה דחספא בעלמא הוא ולא אמרינן ביה מה לי לשקר:
9 ההוא ערבא דא"ל ללוה הב לי מאה זוזי דפרעתינהו ניהליה למלוה והא שטרא א"ל ולאו פרעתיך א"ל לאו הדרת אוזפתינהו מינאי שלח רב אידי בר אבין לקמיה דאביי כי האי גוונא מאי אמר אביי מאי תיבעי ליה הא איהו דאמר הלכתא כותיה דרבה בארעא והלכתא כותיה דרב יוסף בזוזי וה"מ היכא דאמר ליה אהדריתינהו ניהלי והדר אוזפתינהו מינאי אבל אי א"ל אהדריתינהו ניהלך מחמת דשופי וסומקי אכתי איתיה לשעבודא דשטרא
10 רבא בר שרשום נפק עליה קלא דקא אכיל ארעא דיתמי אתא לקמיה דאביי אמר ליה אימא לי איזי גופיה דעובדא היכי הוה אמר ליה האי ארעא משכנתא הות גבאי מאבוהון דיתמי וה"ל דף לג. זוזי אחריני גביה ואמינא אי מהדרנא להו ארעא ליתמי ואמינא להו הבו לי זוזאי אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אלא איכול ארעא שיעור זוזאי