רי"ף בבא בתרא כ״ד ב

1 או חמור מיניה דלוקח מחמת שנמצאת שאינה של מוכר איכא מן דינא למיהדר לוקח עליה דמוכר ושקיל מיניה זוזי דשקיל מיניה היכי מעיד לו עליה הא נוגע בעדותו הוא דניחא ליה דתיקום בידיה דכד נפקא מיניה דלוקח הדר לוקח ושקיל מיניה דמי דאמר ליה מה דאקנית לי קא אתו סהדי וקא מסהדי דלאו דידך הות ופרקינן הכא במאי עסקינן דמעיד לו עליה ולא חיישינן להכי במכיר בה לוקח בההיא חמור שהיא בת חמורו דמוכר ואינה גזולה בידו דכיון דידע דדיליה היא אע"ג דאתו סהדי דלאו דידיה היא ליכא מן דינא למיהדר עליה דמוכר למשקל מיניה דמי דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי הילכך מעיד לו עליה דלאו נוגע בעדותו הוא ורב זביד אמר אפילו נמצאת שדה שאינו שלו אינו חוזר עליו דא"ל להכי זבני לך שלא באחריות ורב זביד פליג אדרב פפא והלכתא כוותיה

2 גופא אמר רבין בר שמואל משמי' דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו היכי דמי דף מה. אי אית ליה ארעא אחריתא עלה הדר ולית ליה מן דינא למטרף לה להאי ואמאי אינו מעיד ואי דלית ליה ארעא אחריתא מאי הוה ליה למעבד הא ליכא גביה דלוה מאי דשקיל בעל חוב ולא מאי דשקיל לוקח ואמאי אינו מעיד ומפרקינן לעולם דלית ליה ארעא אחריתא והיינו טעמא דאינו מעיד דניחא ליה דתיקום ארעא בידא דלוקח כי היכי דליתי בעל חוב וליפקה מיניה משום דלא ניחא ליה דלהוי לוה רשע ולא ישלם סוף סוף לגבי לוקח נמי לוה רשע ולא ישלם הוא ולא נפיק ליה מהאי שמא וכיון דסוף סוף לא נפיק ליה מהאי שמא לאו נוגע בעדותו הוא ואמאי אינו מעיד ומפרקינן לגבי לוקח לאו לוה דשע ולא ישלם הוא דא"ל להכי זבני לך שלא באחריות לפיכך אינו מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו הדין הוא פירושא דהאי שמעתא ודאי שמעתא דבעי צילותא היא וחזינא בה פירושא דלא דייק ומשום הכין קא פרישנא לה:

3 מכריז רבא ואיתימא רב פפא דסלקין לעילא ודנחתין לתתא האי בר ישראל דזבין ליה חמרא לישראל חבריה וקא אתי עובד כוכבים ואניס לה מיניה דינא הוא דמפצי ליה ולא אמרן אלא שאינו מכיר בה שהיא בת חמורו אבל מכיר בה שהיא בת חמורו לא ולא אמרן אלא דקא אניס לה בלא אוכפא אבל אניס לה ולאוכפא לא מחייב לפצוייה דכמה דשקר לגבי אוכפא הכי נמי שקר לגבי חמור אמימר אמר אפילו אינו מכיר בה שהיא בת חמורו ואפילו בלא אוכפא נמי לא מחייב לפצוייה מאי טעמא מידע ידיע דסתם עובד כוכבים אנס הוא דכתיב תהילים קמ״ד:ח׳ אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר והלכתא כאמימר:

4 אומן אין לו חזקה אמר רבה לא שנו אלא שמסר לו בעדים אבל מסר לו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לו לא היו דברים מעולם כי אמר לקוחה היא בידי נאמן א"ל אביי אי הכי בעדים נמי מתוך שיכול לומר לו החזרתיו כי א"ל לקוחה היא בידי מהימן א"ל מי דף מה: סברת המפקיד אצל חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים איתיביה אביי ראה עבדו ביד אומן וטליתו ביד כובס אמר לו מה טיבו