מפרשים:
1 הֲיֵאָכֵל תָּפֵל. דָּבָר שֶׁהוּא בְּלִי מֶלַח וְצָרִיךְ לְהַמְלִיחוֹ, וְלֹא נִמְלַח, קָרוּי תָּפֵל בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שבת קכח.; חלין קיג.; נדרים נא.:
2 אִם יֵשׁ טַעַם בְּרִיר. הַבָּא מֵחֲמַת הַחֲלָמוֹת כְּשֶׁאוֹכֵל דָּבָר חָזָק שֶׁמַּרְבֶּה רִיר וְרוֹק, כְּגוֹן שׁוּם. כְּלוֹמַר: וְכִי סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁיִּהְיוּ מִתְקַבְּלוֹת תְּשׁוּבוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ? רִיר, כְּמוֹ ״וַיּוֹרֶד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ״ שמואל א כא:יד:
3 חַלָּמוּת. כְּמוֹ ״יֶחֶלְמוּ בְנֵיהֶם״ איוב לט:ד, לְשׁוֹן חוֹזֶק. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים לְשׁוֹן חֲלוֹם, וְאֵין נִרְאֶה בְּעֵינַי, מִפְּנֵי דַּגְשׁוּת הַלָּמֶ״ד: