1 מענה איוב: תָּמוּת חָכְמָה. כְּשֶׁתָּמוּתוּ, תָּמוּת עִמָּכֶם כָּל חָכְמָה, כִּי כָל חָכְמָה בָּכֶם. אֲבָל:
2 גַּם לִי לֵבָב כְּמוֹכֶם. וְאֶת מִי אֵין כְּמוֹ אֵלֶּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלִּיט לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְהַאֲרִיךְ שַׁלְוַת רְשָׁעִים? אֵינְכֶם אֶלָּא כִּמְשַׂחֲקִים בִּי, וַאֲנִי הוּא הַהוֹוֶה שְׂחוֹק לְרֵעֵהוּ:
3 אֶהְיֶה קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַיַּעֲנֵהוּ מִצַּעַר הַקְנָטַתְכֶם. וּמָה יַעֲנֵהוּ? לָתֵת לוֹ שְׂחוֹק לְצַדִּיק וְתָמִים. שָׁלֵם:
4 שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים. הִיא הָעֲנִיָּה אֲשֶׁר יַעֲנֵהוּ. יָדַעְתִּי אֲנִי כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, כִּי:
5 לַפִּיד בּוּז. אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם עוֹמֵד לְמִי שֶׁשַּׁאֲנָן בְּעַשְׁתּוּתוֹ, לוֹמַר: ״שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי״ דברים כט:יח:
7 יִשְׁלָיוּ. יָדַעְתִּי אֲנִי, כִּי יְמֵי יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לִבְנֵי קֵדָר הַשּׁוֹכְנִים בָּאֹהָלִים הַמִּדְבָּרָה, וְהֵם שׁוֹדְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל״ בראשית טז:יב:
8 וּבַטֻּחוֹת. שְׁלֵמוּת יֵשׁ לְמַרְגִּיזֵי אֵל, לְכָל אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ הַצּוּר הַשָּׁלוֹם בְּיָדוֹ, אִם טוֹב וְאִם רַע:
9 הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן. וְלָמָּה לֹא יָדְעוּ זֹאת הַשּׁוֹמְעִים פָּעֳלוֹ, כַּאֲשֶׁר הַחֵךְ יִטְעַם לֶאֱכֹל?
11 וִישַׁלְּחֵם וְיַהַפְכוּ אָרֶץ. בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם מכילתא דרבי ישמעאל יתרו ו:
14 שׁוֹלָל. שֵׁם דָּבָר הוּא שְׁטוּת, מוֹלִיכָם בִּשְׁטוּת כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְעַרְבֵּב וּלְבַלֵּעַ חָכְמָתָם, כְּמוֹ ״וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל״ ישעיהו נט:טו, ״אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב״ תהלים עו:ו. וְתָ״ו אֲשֶׁר בְּ״מִשְׁתּוֹלֵל״ וְ״אֶשְׁתּוֹלְלוּ״ – כֵּן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן עִבְרִית בְּתֵיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שִׁי״ן אוֹ סָמֶ״ךְ, וְהוּא בָּא לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן נַעֲשָׂה וְנִפְעַל אוֹ מִתְפַּעֵל, נוֹתֵן תָּ״ו אַחַר אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְסוֹד, כְּמוֹ ״וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר״ קהלת ח:י, ״וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי״ מיכה ו:טז, ״מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי״ שמות ט:יז, ״וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב״ קהלת יב:ה:
17 וַיֶּאֱסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם. בִּתְחִלָּתָם, כְּשֶׁהוּא חָפֵץ בָּהֶם, חוֹגֵר חֲלָצֵיהֶם וּמְזָרְזָם כֹּחַ לַמְּלוּכָה:
19 לְנֶאֱמָנִים. אַף לְנֶאֱמָנִים, כִּי פְּעָמִים שְׂפָתָיו נִבְלָלִים לְדַבֵּר סָרָה, כְּגוֹן אַבְרָהָם: ״וְהֶאֱמִין בַּה׳״ בראשית טו:ו, וְסוֹף נִכְשַׁל: ״בַּמָּה אֵדַע״ בראשית טו:ח:
20 וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה. וַחֲגוֹר הַחֲזָקִים מְרַפֶּה, וּמְפַתֵּחַ חֲגוֹרָם לְהָתִישׁ כֹּחָם, כְּמוֹ תהלים קט:יט ״וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ״:
22 מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם. יֵשׁ אוֹמְרִים: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמִצְרַיִם, בְּהַשִּׂיגָם אֶת יִשְׂרָאֵל ״לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן״ שמות יד:ט, שָׁגוּ וְאָמְרוּ: תֵּדְעוּ, שֶׁהִסְכִּים עִמָּנוּ לְטַבְּעָם בַּיָּם, כַּאֲשֶׁר גָּזַרְנוּ ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״ שמות א:כב; וְקָשָׁה יִרְאָתוֹ שֶׁל בַּעַל צְפוֹן, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בּוֹ שְׁפָטִים כְּכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם. וְגָרַם הַמָּקוֹם לְהַשְׁגּוֹתָם, כְּדֵי לְטַבְּעָם. וְזֶה הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ עִקָּר; דְּאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּצַד יָמִין ׳מַשְׁגִּיא׳, כְּמוֹ ״שׁוֹגֶה״ משלי כ:א. אֲבָל זֶה עִקָּר ׳מַגְדִּיל׳, לְשׁוֹן ״שַׂגִּיא כֹחַ״ איוב לז:כג: מַשְׂגִּיא אֶת הַגּוֹיִם וּמַצְלִיחָם, וְלִבָּם מִתְגָּאֶה בְּהַצְלָחָתָם, וְהוּא הָיָה אָבְדָן שֶׁלָּהֶן – מַה שֶּׁהִצְלִיחוּ:
