מפרשים:
1 מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי. כְּלוֹמַר: הַרְבֵּה יֵשׁ לִי לִזְעוֹק, כִּי דְבָרִים שֶׁהָיְתָה נַפְשִׁי מְמָאֶנֶת וְקָצָה לִנְגּוֹעַ בָּהֶן, לְשׁוֹן נְגִיעָה:
2 הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי. הֵמָּה לִי עַתָּה נְכוֹנִים לְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם כִּמְפוֹת שֻׁלְחָנִי, שֶׁלַּחְמִי נָתוּן בָּהֶם. כִּדְוֵי לְשׁוֹן ״וַיִּכְרֹת אֶת מִדְוֵיהֶם״ שמואל ב י:ד. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּי מְשֻׁלָּם רוֹפֵא. עִנְיָן אַחֵר: כִּמְפוֹת שֶׁמְּסַנְּנִין בָּהֶן אֶת הַתַּבְשִׁיל וּמַאֲכָל זָב מֵהֶם, דְּוֵי לְשׁוֹן דָּוָה זָבָה ויקרא טו:לג, יט:
3 לַחְמִי. כָּל מַאֲכָל קָרוּי לֶחֶם, כְּמוֹ ״עֲבַד לְחֶם רַב״ דניאל ה:א, וּכְמוֹ ״נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ״ ירמיהו יא:יט, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סַמָּא דְמוֹתָא בְּמֵיכְלֵיהּ״. לָשׁוֹן אַחֵר: הֵמָּה כְּמַבָּטֵי מַאֲכָלִי, כְּלוֹמַר: גַּס לִבִּי לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּרִמָּה, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַאֲכָלִי. וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא: ״וּמְסַגּוֹ כִּי דָווּ״, בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת שבת נג::