רש"י על יחזקאל ט׳

1 קָרְבוּ פְקֻדּוֹת הָעִיר. הַקְרִיבוּ אֶת הַפְּקוּדִים אֲשֶׁר הִפְקַדְתִּי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר:

2 שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת נה.: קֶצֶף, אַף, וְחֵמָה, מַשְׁחִית, מְשַׁבֵּר, מְכַלֶּה:

3 מַפָּצוֹ. שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ ״וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ״ תהלים קלז:ט:

4 וְקֶסֶת הַסּוֹפֵר. פִּנְקָס; הֵם לוּחוֹת שֶׁמְּחֻפִּין בְּשַׁעֲוָה, וְחוֹרְתִין בָּם בְּעֵט:

5 אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת. הוּא מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה מלכים א ח:סד; ט:כה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר שמות לח:א-ב:

6 מֵעַל הַכְּרוּב. מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה שׁוֹרָה שָׁם עַד הֵנָּה, וְהִתְחִילָה לְהִסְתַּלֵּק וְלָצֵאת לַחוּץ מְעַט מְעַט, עֶשֶׂר מַסָּעוֹת ראש השנה לא., וְזֶה מַסָּע הָרִאשׁוֹןעיין עמוס ט פסוק א ברש״י וצריך עיון יוש״ה: מִן הַכְּרוּב לְמִפְתַּן בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים:

7 וְהִתְוִיתָ תָּו. וְרָשַׁמְתָּ רֹשֶׁם:

8 עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים. הַצַּדִּיקִים, כְּדֵי לִהְיוֹת לְאוֹת שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בָם הַמַּשְׁחִיתִים להלן ו:

9 וְלָאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי. לְשֵׁשֶׁת הַמְּחַבְּלִים:

10 וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ. מִן הָעוֹמְדִים לִפְנֵי מִקְדָּשִׁי; וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא ׳מִמְּקֻדָּשַׁי׳, מִן הַמְקֻדָּשִׁים לִי, הֵם אוֹתָם חֲקוּקֵי הַתָּו שֶׁהִתְרָה בָּהֶם מִלְּהַזִּיקָם, חָזַר וְצִוָּה לְחַבְּלָם, לְפִי שֶׁאָמְרָה מִדַּת הַדִּין לְפָנָיו: מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, הֲרֵי לֹא מִחוּ בָהֶם; כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת נה.:

11 וְנֵאשֲׁאַר אֲנִי. וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי:

12 מָלְאָה מֻטֶּה. דִּין מְעֻקָּל חבקוק א:ד: