1 וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. סָתַם הַנָּבִיא דְּבָרָיו, וְלֹא פֵּרֵשׁ שְׁמוֹ מִי הוּא, וְלֹא פֵּרֵשׁ לְמִנְיַן מָה מָנָה. לְפִיכָךְ הִפְסִיקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת דְּבָרָיו בִּשְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַסְּמוּכִין לָזֶה, לְלַמֵּד מִי הוּא הַנָּבִיא וּלְלַמֵּד לְמִנְיַן מָה מָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית וְגוֹ׳. אֵין אֵלֶּה דִּבְרֵי הַנָּבִיא, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַר שֶׁבַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הָיָה עוֹמֵד. וְעוֹד, שֶׁמִּתְּחִלָּה אָמַר נְבוּאָתוֹ בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹ: וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, וְכֵן בַּסּוֹף: וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה וְגוֹ׳. וְאֵלּוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת מַפְסִיקִין דְּבָרָיו, כְּאִלּוּ אַחֵר מְדַבֵּר עָלָיו: הָיֹה הָיָה דְבַר ה׳ אֶל יְחֶזְקֵאל... וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה׳:
4 מַרְאוֹת אֱלֹהִים. עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיָה רוֹאֶה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מְאִירָה קוֹרֵא אוֹתָהּ מַרְאוֹת אֱלֹהִים, כְּעֵין חֲלוֹם וְלֹא מַמָּשׁ, וְכָל הַנְּבִיאִים אַף הֵם מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה רָאוּ, חוּץ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ. הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה״ הושע יב:יא; ויקרא רבה א:יד; יבמות מט::
