רש"י על יחזקאל מ״א:ט׳

1 רֹחַב הַקִּיר אֲשֶׁר לַצֵּלָע אֶל הַחוּץ. מְחִצַּת הַתָּאִים הַסְּמוּכָה לֶחָצֵר, הוּא מְחִצַּת מַעֲרָבִית:

2 חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת ד, ז שֶׁאוֹתוֹ כּוֹתֶל הוּא חָמֵשׁ:

3 וַאֲשֶׁר מֻנָּח. וּמָקוֹם פָּנוּי הָיָה מֻנָּח בְּמִקְצוֹעוֹת הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, שֶׁאֵצֶל הַמִּזְרָח, שֶׁאֵין הַתָּאִים מַקִּיפִין אֶת כָּל הַבַּיִת, וּלְאוֹתוֹ מָקוֹם פָּנוּי הָיוּ פִּתְחֵי הַתָּאִים שֶׁבַּמִּקְצוֹעוֹת מִזְרָחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם פְּתָחִים לַתָּאִים לֹא לְצַד הֶחָצֵר וְלֹא לְצַד הַהֵיכָל, אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁבְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּבְמִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיָה הַפֶּתַח בַּכּוֹתֶל רָחְבּוֹ פָּתוּחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם הַמֻּנָּח, וּבְאוֹתוֹ פֶּתַח נִכְנָסִין לוֹ וּמִמֶּנּוּ לַתָּא הַשֵּׁנִי, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי, וְכֵן סָבִיב, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת מדות ד:ג: שְׁלֹשָׁה פְתָחִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאַף יוֹנָתָן תִּרְגֵּם כֵּן וַאֲשֶׁר מֻנָּח – ״וַאֲתַר שְׁבִיק״. לָשׁוֹן אַחֵר: וַאֲשֶׁר מֻנָּח כְּלוֹמַר וְכֵן אוֹתָן שֶׁל צַד פְּנִים מִן הַצְּלָעוֹת לְצַד בַּיִת מֻנָּח – מָקוֹם פָּנוּי הָיָה מֻנָּח בֵּין הַתָּאִים וּבֵין הַבַּיִת, וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם הָיוּ פִּתְחֵי הַתָּאִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח, וְרָחְבּוֹ הָיָה חָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמּוֹת, כִּדְפֵּרִישִׁית לְעֵיל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַתָּאִים סְמוּכִים לַבַּיִת כְּלָל, וַאֲוִיר יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם וְהַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַאֲתַר שְׁבִיק״:

4 בֵּית צְלָעוֹת אֲשֶׁר לַבָּיִת. נֶגֶד אֲוִיר רֹחַב הַצְּלָעוֹת בְּקֶרֶן הַזָּוִית. סָבִיב סָבִיב שֶׁכָּתוּב בְּמְקוֹם הַמֻּנָּח אֵינוֹ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת כְּמַשְׁמָעוֹ, אֶלָּא כְּלוֹמַר: מִכָּאן וּמִכָּאן, דָּרוֹם וְצָפוֹן, זָוִית דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, וְזָוִית צְפוֹנִית מִזְרָחִית: