רש"י על יחזקאל ג׳

1 וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְפִי וְגוֹ׳. ״וְקַבִּילְתַּהּ וַהֲווֹ פִּתְגָּמָהּא בְּפוּמִי כִּדְבַשׁ חֲלִי״ תרגום יונתן:

1 עִמְקֵי שָׂפָה. שֶׁיְּהֵא לָהֶם לָשׁוֹן עָמוֹק, שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר בּוֹ:

2 אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲנִי שׁוֹלְחֶךָ, אֲשֶׁר לְשׁוֹנָם כִּלְשׁוֹנְךָ:

1 אִם לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ וְגוֹ׳. לָשׁוֹן שְׁבוּעָה הִיא: אִם אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ, חַי אֲנִי אִם לֹא הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ, וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא:

1 כְּשָׁמִיר. מִין תּוֹלַעַת הוּא, שֶׁמַּרְאִין אוֹתוֹ עַל הָאֶבֶן וְהִיא נִבְקַעַת כְּנֶגְדּוֹ ירושלמי סוטה ט:יג. הגה: לָשׁוֹן אַחֵר שָׁמִיר לְשׁוֹן סֶלַע חָזָק, וּבְתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי הוּא תַּרְגּוּם שֶׁל צוּר, וְכֵן תַּרְגּוּם ״מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ״ דברים ח:טו ״שָׁמִיר טְנָרָא״. וְיֵשׁ מַשְׁמָע שָׁמִיר הַבַּרְזֶל הֶחָזָק, כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַצּוּר הֶחָזָק שָׁמִיר, כְּמוֹ כֵן נִקְרָא הַבַּרְזֶל שָׁמִיר בִּשְׁבִיל חָזְקוֹ סא״א:

1 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים. הַנְּבוּאָה הַזֹּאת לְאָמְרָהּ אֲלֵיכֶם:

2 אִם יִשְׁמְעוּ. אוֹ יִשְׁמְעוּ אוֹ יֶחְדָּלוּ, אַתָּה אֱמוֹר אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם:

1 וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ. לְאַחַר שֶׁגָּמַר דְּבָרָיו, צִוָּה אֶל הָרוּחַ לְשֵׂאתוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בְּנֵי הַגּוֹלָה שָׁם:

1 מַשִּׁיקוֹת. לְשׁוֹן נְשִׁיקָה, מַקִּישׁוֹת זוֹ אֶל זוֹ, וְשִׁיר נִשְׁמָע בְּהַקָּשָׁתָן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לְמַעְלָה ״וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם״ יחזקאל א:כד:

1 וָאֵלֵךְ מַר. שֶׁהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינַי לְקַנְתֵּר אֶת בְּנֵי עַמִּי:

2 וְיַד ה׳ עָלַי חָזָקָה. אָכְפּוֹ וְכֹחוֹ, לְהוֹלִיכֵנִי עַל כָּרְחִי:

1 תֵּל אָבִיב. לְתֵל אָבִיב, שֵׁם מָקוֹם:

2 מַשְׁמִים. מִשְׁתּוֹמֵם, אָדָם מְשֻׁתָּק מִלְּדַבֵּר:

1 צוֹפֶה נְתַתִּיךָ. לָמָּה אַתָּה שׁוֹתֵק? הֲלֹא כַּצּוֹפֶה, שֶׁמַּעֲמִידִים עַל הַמִּגְדָּלִים לִרְאוֹת אִם יָבוֹאוּ גְּיָסוֹת לָעִיר, יִתְקַע בַּשּׁוֹפָר לְהַזְהִיר אֶת הָעָם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ וְיִתְחַזְּקוּ, כֵּן נְתַתִּיךָ לְהַזְהִירָם, לְהִשָּׁמֵר מִן הַפֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא אֲבִיאֶנּוּ עֲלֵיהֶם:

1 וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו. כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה דְּבָרָיו בְּהַצְנֵעַ וּמַרְאֶה עַצְמוֹ כְּצַדִּיק, אֲנִי נוֹתֵן עֲבֵירָה מְפֻרְסֶמֶת לְפָנָיו כְּדֵי לְגַלּוֹת מַעֲשָׂיו, וּכְשֶׁאָבִיא רָעָה עָלָיו לֹא יְהַרְהֲרוּ אַחֲרַי:

2 וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקוֹתָו. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ קדושין מ: בְּתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁמִּתְחָרֵט עַל הַצְּדָקוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה:

1 וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה׳ עוֹמֵד. הִקְדִּים עַל יָדוֹ לֵילֵךְ שָׁם, מִדַּת עֲנָוָה יְתֵרָה, מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן: הַתַּלְמִיד מַמְתִּין לָרַב, וְכָאן הָרַב מַמְתִּין לַתַּלְמִיד תנחומא, בראשית ד:

1 הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ. לְהַרְאוֹתָם שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לְתוֹכָחָה:

1 הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים. הֱוֵי אָסוּר בְּבֵיתֶךָ כְּאִלּוּ נֶאֱסַרְתָּ בַּעֲבוֹתִים, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הָא גְזֵירַת פִּתְגָמִי עֲלָךְ כְּאִיסוּר גִּילְדִּין וְגוֹ׳״:

1 וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ. כְּשֶׁאֶחְפֹּץ לְדַבֵּר אִתְּךָ, אֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם:

2 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים. אֶת כָּל דִּבְרֵי שְׁלִיחוּתִי:

3 הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמָע. אֵין זֶה מִן הַשְּׁלִיחוּת, אֶלָּא הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר לַנָּבִיא: אַתָּה אֱמוֹר אֲלֵיהֶם שְׁלִיחוּתִי, וְהֵם – הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא כֻלָּם יִשְׁמְעוּ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה: