61 וְזָכַ֣רְתְּ אֶת־דְּרָכַ֘יִךְ֮ וְנִכְלַמְתְּ֒ בְּקַחְתֵּ֗ךְ אֶת־אֲחוֹתַ֙יִךְ֙ הַגְּדֹל֣וֹת מִמֵּ֔ךְ אֶל־הַקְּטַנּ֖וֹת מִמֵּ֑ךְ וְנָתַתִּ֨י אֶתְהֶ֥ן לָ֛ךְ לְבָנ֖וֹת וְלֹ֥א מִבְּרִיתֵֽךְ׃
61 וְזָכַרְתְּ. בַּהֲטִיבִי לָךְ אֶת דְּרָכַיִךְ הָרָעִים, וְנִכְלַמְתְּ מִלְּפָנַי עַל שֶׁגָּמַלְתְּ לִי רָעָה וַאֲנִי גּוֹמְלֵךְ טוֹבָה:
62 בְּקַחְתֵּךְ אֶת אֲחוֹתַיִךְ. כְּשֶׁתִּכְבְּשִׁי לִירַשׁ אֶת מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתַיִךְ, הַקְּטַנּוֹת וְהַגְּדֹלוֹת:
64 וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ. וְלֹא מִשָּׁמְרֵךְ אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתָּךְ, אֶלָּא בְּחַסְדִּי וּבְרַחֲמִי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתִי; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא: וְלֹא מִבְּרִיתֵךְ לֹא מִפַּטְרְמוֹנִי״א שֶׁלִּיךְ, לֹא נְתַתִּיהָ לְאַבְרָהָם אָבִיךְ בֵּין הַבְּתָרִים בראשית טו:יז-יח, וְזֶה הַלָּשׁוֹן קָרוֹב לַלַּעַ״ז, שֶׁכֵּן קוֹרִין עַתָּה לַקְּרָבוֹת פַּטְרָ״מוֹנִיָא בְּלַעַ״ז, וְכֵן קוֹרִין כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו:
