רש"י על יחזקאל ט״ז:ל״ו

1 הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ. הוּא לְשׁוֹן שׁוּלַיִם, שֶׁקּוֹרִין פונ״ץ בְּלַעַ״ז; וְכֵן הַרְבֵּה בְּסֵדֶר טָהֳרוֹת משנה כלים ח, ג; ט, א, ג: נְחוּשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר. הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ מֵרֹב תַּאֲוַת זְנוּת הָיָה מְקוֹרֵךְ זָב:

2 וְעַל כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתָיִךְ. וְיַעַן כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתָיִךְ:

3 וְכִדְמֵי בָנָיִךְ. וּבַעֲוֹן דְּמֵי בָנַיִךְ אֶעֱשֶׂה לְךָ הָרָעָה הַזֹּאת הַמְפֹרֶשֶׁת בָּעִנְיָן: הִנְנִי מְקַבֵּץ וְגוֹ׳: