רש"י על חגיגה ז׳ א

1 הפאה - לא נתנה בו תורה שיעור ואע"פ שאין לפאה שיעור נתנו בו חכמים שיעור אחת מששים:

2 וכן הבכורים - ולקחת מראשית כל פרי האדמה דברים כ״ו:ב׳ ולא נאמר כמה:

3 והראיון - לקמן מפרש:

4 אמר רבי יוחנן כסבורין היינו לפרש - האי אין לו שיעור דקתני הכא:

5 אין להן שיעור למעלה - שיביא כמה שירצה:

6 אבל למטה יש לו שיעור - שלא לפחות ממעה כסף כמו ששנינו במשנתינו והיינו סבורין דשיעור דאורייתא הוא:

7 עד שבא ר' אושעיא ברבי ולימד - ברבי גדול בדורו:

8 ולימד שאין לו שיעור לא למטה ולא למעלה - מן התורה:

9 אבל חכמים כו' - כלומר שיעור מעה כסף ושתי כסף האמור במשנתינו בראייה ובחגיגה מדברי חכמים הוא אבל אמרו חכמים גרסינן:

10 מאי הראיון - ולא תנא הראייה דליהוי משמע דמי עולה דאלו השתא לאו בדמים משמע אלא במצות ראיית פנים:

11 רבי יוחנן אמר ראיית פנים בעזרה - כמה פעמים שהוא חפץ בא ומראה עצמו בעזרה ואין צריך להביא קרבן בכל ראייה וראייה:

12 ראיית פנים בקרבן - וצריך להביא קרבן על כל פעם ופעם:

13 בעיקר רגל - ביו"ט ראשון:

14 בזבחים - צריך להביא קרבן בהמה הזבוחים בסכין ולא עולת העוף שהיא נמלקת:

15 נאמרה חגיגה ברגל - למאכל הדיוט:

16 ונאמרה ראייה לגבוה - דהא לא יראו פני דכתיב משמע לצורכי אני שואל:

17 מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים - של בהמה דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר שמות כ״ג:י״ח במידי דאית ליה חלב הקרב לגבוה קאמר:

18 ואין נראין חצאין - מפרש לקמן:

19 בחטאות ואשמות - שלא תחטא ותזקק להביא חטאת ואשם:

20 מבית רעך - מבית אוהבך הקב"ה שקרא ישראל רעים שנאמר למען אחי ורעי תהילים קכ״ב:ח׳:

21 סבר רב יוסף למימר כו' - דאי לאו הכי מאי אין נראין חצאין דיליף מבכל זכורך אי שלא יהיו חציין עולין מזכורך נפקא שהרי כל הזכרים בכלל זכורך: