רש"י על חגיגה ט״ז א

1 מאי דרש - מהיכן הבין מקום השכינה שנזהר שלא הציץ שם א"נ שלא טעה כמו שטעה אחר:

2 דוגמא - דבר היכר העומד לדוגמא להראותו לומר כזה עשה לי ואין זה אלא דבר הניכר אף כאן מקומו ניכר:

3 ומה למטה - והרי אמר ומתחת זרועות עולם דברים ל״ג:כ״ז ואם שאל מי סבלן לא חס על כבוד קונו לייטי עלה במערבא לא גרסינן לה:

4 כאלו דוחק רגלי השכינה - אומר בלבו אין השכינה כאן וכתיב והארץ הדום רגלי:

5 למקום שאין מכירין אותו - אין דעתו גסה עליו ושמא יקל כח יצרו וגם אם יחטא. אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם וכן בלבוש שחורים:

6 דמצי כייף ליה ליצריה - ובוטח על שהוא נחבא בסתר כאילו דוחק הרגלים:

7 היכא דלא מצי כייף ליה ליצריה - טוב לו בצינעא מפרהסיא:

8 ומברכין את העם בשם המפורש - שהשכינה שורה על קשרי אצבעותיהם:

9 אל תאמינו ברע - האומר לך חטא:

10 ואל תבטחו באלוף - לומר שימחול:

11 וכפיס - חתיכת עץ כמו כפיסין בבבא בתרא דף ב.:

12 אתם עדי - הוא מעיד בעצמו בכל עונות שאוכיח בפניו:

13 מתני' יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך - בי"ט וזו היא מחלוקת ראשונה שהיתה בחכמי ישראל:

14 יהושע בן פרחיה - כולן דור אחר דור:

15 יצא מנחם - בגמרא מפרש להיכן יצא:

16 נכנס שמאי - להיות אב ב"ד תחתיו: