רבינו גרשום על חולין צ״ז

1 רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבא הוה. כלומר הא עובדא בכנישתא דמעון לא גדי שצלאו בחלבו הוה דאי הוה הכי ודאי הוה אסור דמפעפע אלא כוליא בחלבא הוה דהכוליא לא בלעא דגומרי מישב שייבי:

2 רב אדא בר אהבה אמר כולכית באילפס הוה כלומר דג טמא שבישלו עם דגים טהורים ואתו שאלו וכו':

3 קפילא ארמאי. אופה נכרי:

4 מין שאינו מינו דהיתרא כו' כגון חולין ותרומה דליטעמיה כהן:

5 דאיסורא בקפילא כגון בשר בחלב דהוא מין בשאינו מינו. מין במינו דליכא למיקם אטעמא כגון חתיכה של נבלה שנתבשלה עם חתיכות טהורות:

6 דאמר שמואל מלוח הרי הוא כרותח. כלומר ובולע הירך שומן דגיד מחמת המלח:

7 וכי תימא מאי כרותח כרותח דמבושל. כלומר ולא כרותח דצלי:

8 כשהן משערין כו' כלומר כשהן משערין בששים:

9 ואיכא דאמרי בקדירה עצמה. כלומר שהקדירה עצמה עולה למנין ששים:

10 כל איסורין שבתורה רואין אותן כאילו בצל וקפלוט נותנין טעם עד ששים אבל יותר מששים לא יהיב טעם דאין נותן טעם באיסורא כגון חתיכה של נבילה וכגון דג טמא וגיד הנשה:

11 ביצה בששים. כגון ביצה דאית בה אפרוח שהיא כנבלה שנתבשל עם ביצים טהורים:

12 בדידיה משערינן. כלומר בכחל שנתבשל עם הבשר:

13 אלא מעתה נפל לתוך קדירה אחרת כו' כלומר השתא דאמרת דבדידיה משערינן דבששים הוא עצמו בטל. נפל לתוך קדירה אחרת אל יאסור דהא בטל הוא מתחילה: