רבינו גרשום על חולין ב׳

1 הכל שוחטין ושחיטתן כשרה. כלומר הכל שוחטין משמע לכתחלה ושחיטתן כשרה דאיעבד וקשיא רישא לסיפא:

2 התם כדקתני טעם כלומר דאסור לכתחלה:

3 הכל מעריכין. דאמר ערך פלוני נותן הכל לפי שהוא אם בן חמשים כבן חמשים אם בן עשרים כבן עשרים אם בן חדש כבן חדש:

4 ונערכין דיכול להעריך עצמו ונותן ערכו הכל לפי הזמן וזה הערך:

5 נודרין. רשאי לומר דמי פלוני עלי ונותן דמיו כו' עד נותן דמיו ושמין אותו כעבד:

6 ונידרין. רשאי לומר דמי עלי ונותן דמיו:

7 טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר. כלומר טוב ממי שנודר ומשלם וממי שנודר ואינו משלם. ואיזה זה מי שאינו נודר כל עיקר ונותן בלא נדר שמי שנודר ואינו משלם חיישינן שמא יהא עובר בבל תאחר:

8 ממאי. דלכתחלה הוא ותיקשי לך דיעבד כדאקשינן ברישא:

9 וקסבר חולין שנשחט שנעשו על טהרת הקדש כקדש דמי למימר אע"פ שוחט כענין זה דבעינן למימר כיצד הוא עושה:

10 שמא ישהו כלומר שמא ישהו כשיעור שהייה דקה לדקה וגסה לגסה:

11 שמא ידרוסו. לא יעשה הולכה והבאה כדין שחיטה ושמא יחלידו הסכין בין סימן לסימן ויחתכו הסימנים ממטה למעלה. ולמה לא תנן שמא יגרימו ושמא יעקרו בדין הוא דליתני ואמאי לא תני יש מהם דצריך לעמוד עליהם שישחטו יפה ואיזו זו זו שהייה ודרסה וחלדה שאי אפשר להבחין אחר כך אי שהה אי דרס והחליד או לא אבל הגרמה ועיקור אפי' לאחר ששחט אפשר לראות אם הגרים או עקר או לאו:

12 אלא עד כמה ליתני וליזיל. עלה קאי ואם שחטו מיבעי ליה. כלומר כיון דסליק מחרש שוטה וקטן אם שחטו מבעי ליה למיתנא: