רבינו גרשום על חולין כ״ח

1 לא בחיה דקא בעי לדמיה ללבא כלומר פרייא יירמניק ופטור אבל בעוף מחייב:

2 מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה. כלומר מי שמולק דינו ששובר מפרקת וכיון דמלק בסכין לא חשוב מליקה ועכשיו חשובה נבלת עוף ומטמא בנבלת עוף אבית הבליעה ואי אמרת אין שחיטה לעוף מן התורה וכו' דכי תבר ליה כלומר שזו שחיטתו תיהני ליה סכין וכו':

3 הוא דאמר אין שחיטה לעוף כו' סבירא ליה כר' אלעזר הקפר וכו':

4 הרי זה בא ללמד כלומר דכתב כאשר יאכל וכו' כן תאכלנו כלומר ילפינן דבר אחר ממנו והוא עצמו ילפינן מפסולי המוקדשין וכו' ור' פליג עליה דהוא א' דשחיטה לעוף מן התורה:

5 קתני אחד כל דהו דמשמע בין ושט בין קנה. וכ':

6 מאי אחד מיוחד שבסימנין כלומר שזהו ושט שהוא חמור לענין טרפה יותר מקנה שזה אפי' ניקב כל שהוא טרפה וקנה בכאיסר האיטאלקי וכו':

7 ואילו שחיטה בגרגרת לא קתני אלא בושט וקשיא לרב נחמן. לא משום דגרגרת עבידא לאישתמוטי שקשה היא ונשמטה ומה לשון נשמטה רומפיר ועדיין אומר אני או ושט או קנה:

8 ר' יהודה א' עד שישחוט את הושט ולא אמר קנה והיאך אמרת או ושט או קנה:

9 לא משום דושט סמוך לוורידין ועדיין א' אני או ושט או קנה:

10 ומאי לאו בעוף ומאי גמרה גמרה לגרגרת וש"מ או ושט או קנה ומאי גמרו גמרו לקנה והיאך אמרת ושט ולא קנה וכו':

11 קתני מיהת הגיע לושט או לקנה וקשיא לרב אדא בר אהבה:

12 מאי הוי עלה כלומר השתא באיזה ענין אמרינן אמרינן או ושט או קנה או ושט ולא ושט קנה אמר ליה כדקאמרינן כלומר כדאקשינן או ושט או קנה לא דלמא שאני התם דאיכא וכו' ומשום הכי אמרינן או ושט או קנה אבל בשחיטה אחרת מאי:

13 ת"ש דההוא אווזא דאתא כי ממסמס קועיה דמא. כלומר ראשו וגרונו כו':

14 ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים שבפנים לבן הוא:

15 חכים יוסף ברי בטרפות כר' יוחנן. בכל התורה אלמא או האי או האי:

16 הואיל וצוליהו כולו ביחד. למימרא טעמיה דר' יהודה משום דם הוא דאמר עד שישחוט את הורידין והתנן ר' יהודה אומר עד שישחוט מכלל דר' יהודה סבר משום שחיטה ולא משום דם:

17 לא אימא עד שינקוב ומאי עד שישחוט שינקוב בשעת שחיטה וכו':

18 לא אתי דם דקריר דר' יהודה משום דם ולא משום שחיטה. תניא כותיה דרב חסדא ולעולם בעוף ולא בבהמה ומשום דם:

19 רב אמר מחצה על מחצה. כלומר אם שחט מחצה מיחזי כמאן דשחט רובא דאמר רחמנא למשה דלא תשתייר רובא כלומר דאמרינן שנצטוה משה על הושט ועל הקנה דלא תשתייר רובא מכלל דאם תשתייר מחצה חשוב הוא כרוב וכו':

20 גזרה דלא אתי למעבד פלגא. חלקו לשנים והן שוין. כלומר תנור שחלקו לשנים שהיה טמא בתחלה והן שוין:

21 טמאין. כלומר שנגע בו שרץ דאמרינן בכל אחד ואחד יש לו רוב כלומר דודאי יש לו רוב ומשום הכי טמאה ולא אמרינן מחצה כרוב:

22 אמר רב פפא תרי רובי בחד וכו' ומשום הכי טהורין ולא אמרינן הכא מחצה כרוב אבל במקום אחר אמרינן מחצה כרוב. אמר רב פפא תרי רובי בחד מנא ליכא וטהורים החלקים אבל במקום אחר אמרינן מחצה על מחצה כרוב: