רבינו גרשום על חולין ע״ט

1 הילכך נוהג בין בזכרים כו' כלומר בין באב ובנו בין באם ובנה:

2 אמר שמואל הלכה כחנניה. כלומר כשם שהלכה כמותו לעיל כך בהלכה זו הלכה כחנניה כלומר דחושש לזרע האב:

3 ואזדא שמואל לטעמיה כלומר דשמואל תני לחנניה בלשון חכמים ומדתני בלשון חכמים ש"מ הלכה כחנניה:

4 דתניא ר' יהודה אומר הנולדים מן הסוס כו' כלומר הנולדים מן הסוסי' אע"פ שאביהן חמור כלומר דאין חוששין לזרע האב. והנולדין מן החמור כלומר מהחמורה עם הנולדין מן הסוסיא אסורין. למישרא פרד עם האם כלומר והולד כלומר דאין חוששין לאב אלא אי אמרת ספוקי מספקא ליה כו' כלומר אי בר חמור הוא חוששין לזרע האב ואסור:

5 לא מין סוס ולא מין חמור אלא מינה כלומר פרד מרביעין עליה:

6 עבי קליה בר חמרא כלומ' בר חמרתא:

7 כי מעיילת לי כודנייתא בריספקי כלומר דכלאים בחרישה אסור אע"ג דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור ילפינן שור שור משבת מה להלן כל בהמה בכלל דכתיב וכל בהמתך אף כאן כל בהמת כלאי' בכלל חריש'. וסימנין דאורייתא כלומר הני סימנין דאמרי' רברבן אודניה וזוטרן גנובתיה:

8 במאי עסקינן אילימא בתייש הבא על הצבייה וילדה כו' כלומר בין לרבנן בין לר' אליעזר לשחוט וליכסייה דהא אמרת הכל מודים דהיא צבייה ובנה תייש דצבי גמור הוא אלא בצבי הבא על התיישה כו' כלומר אי לרבנן דאמרי חוששין לזרע האב לשחוט וליכסייה כו':

9 לר' אליעזר פשיטא ליה. דאין חוששין לזרע האב:

10 בשלמא ר' אליעזר דפטר קסבר שה אפי' מקצת שה לא אמרינן דאין חוששין לזרע האב:

11 אלא לרבנן נהי נמי כו'. אלא לרבנן דמספקא להו בשלמא פלגא יהיב ליה דילמא חוששין לזרע האב אידך פלגא לימא ליה אייתי ראיה דלרבנן דחוששין לזרע האב ושקול:

12 אלא בצבי הבא על התיישה וילדה כו'. כלומר בשלמא רבנן דמספקא להו מאי חייב חייב בחצי מתנות אלא לר' אליעזר בכולהו מתנות נמי מחייב כלומר כיון דאין חוששין לזרע האב: