רבינו גרשום על חולין מ״א א

מהדורה: דפוס האלמנה והאחים ראם

מפרשים:
1 ואי אמרת אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אפי' חטאת בהמה נמי. הא לא מצי אסר הכהן שאינו שלו:
2 המטמא והמדמע. כלומר טימא טהרותיו של חבירו מדמע חולין של חבירו עם תרומה שהפסידו ממנו שתרומה אינה ראויה לישראל:
3 והמנסך. כלומר שניסך יינו לעבודת כוכבים אבל ישראל לצעורי קא מיכון ואין אסור:
4 התרו בו וקבל התראה מהו. כלומר את אמרת דישראל לצעורי קא מיכוון והיאך הדין אם התרו בו אל תנסך לעבודת כוכבים שאם אתה עושה כן חייב מיתה אתה:
5 קבל התראה. ואמר אני יודע אעפ"כ אני עושה מהו יכול לאסור אי לא: