רבינו חננאל על מסכת שבת צ״ז

« רבינו חננאל על מסכת שבת צ״ו ע״ב רבינו חננאל על מסכת שבת צ״ח ע״א »

3 נדה פתח ↗

מַתְנִי' בָּא סִימָן הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁלֹּא בָּא הָעֶלְיוֹן — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. בָּא הָעֶלְיוֹן עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּחְתּוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: אֶפְשָׁר לַתַּחְתּוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָּא הָעֶלְיוֹן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָעֶלְיוֹן לָבֹא עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּחְתּוֹן. גְּמָ' אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר. וַהֲלֹא בָּא! ״בָּא״ לְרַבִּי מֵאִיר, ״אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר״ לְרַבָּנַן. וְלִתְנֵי: ״בָּא הָעֶלְיוֹן — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת״, וַאֲנָא יָדַעְנָא מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר הוּא! אִי לָא תְּנָא ״אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר״, הֲוָה אָמֵינָא: רוֹב נָשִׁים תַּחְתּוֹן אָתֵי בְּרֵישָׁא, וּמִיעוּט עֶלְיוֹן אָתֵי בְּרֵישָׁא; וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא, וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ דְּלָא חָיְישִׁי לְמִיעוּטָא. וְהָנֵי מִילֵּי בִּסְתָמָא, אֲבָל הֵיכָא דְּבַדְקַן וְלָא אַשְׁכְּחַן — אֵימַר מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי מֵאִיר דְּעֶלְיוֹן קָדֵים. קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִי אֶפְשָׁר. וַדַּאי אָתֵי, וּמִנְתָּר הוּא דִּנְתַר. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״שָׁדַיִם נָכוֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ״, אֶלָּא לְרַבָּנַן, אִיפְּכָא מִבָּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן שֶׁ״שָּׁדַיִם נָכוֹנוּ״ — בְּיָדוּעַ שֶׁ״שְּׂעָרֵךְ צִמֵּחַ״. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ״, אֶלָּא לְרַבָּנַן, אִיפְּכָא מִבָּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ דַּדַּיִךְ — בְּיָדוּעַ שֶׁבָּאוּ נְעוּרַיִךְ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי ״שְׁדֵי״? כּוּלֵּהּ בְּדַדֵּי כְּתִיב, וְהָכִי קָאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִיכְּרַפוּ דַּדַּיִךְ — לָא הֲדַרְתְּ בָּךְ, אִישְׁתְּדוֹ דַּדַּיִךְ — נָמֵי לָא הֲדַרְתְּ בָּךְ. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא אַתַּחְתּוֹן סָמְכִינַן, מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר קְרָא ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עֳונָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. מָה אִישׁ בְּסִימָן אֶחָד, אַף אִשָּׁה בְּסִימָן אֶחָד. וְאֵימָא: אוֹ הַאי אוֹ הַאי! כְּאִישׁ — מָה אִישׁ תַּחְתּוֹן וְלֹא עֶלְיוֹן, אַף אִשָּׁה תַּחְתּוֹן וְלֹא עֶלְיוֹן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, כָּךְ הָיוּ מְפָרְשִׁין בְּיַבְנֶה, וְאָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁבָּא תַּחְתּוֹן — שׁוּב אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל עֶלְיוֹן. תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּנוֹת כְּרַכִּים — תַּחְתּוֹן מְמַהֵר לָבֹא, מִפְּנֵי שֶׁרְגִילוֹת בְּמֶרְחֲצָאוֹת; בְּנוֹת כְּפָרִים — עֶלְיוֹן מְמַהֵר לָבֹא, מִפְּנֵי שֶׁטּוֹחֲנוֹת בְּרֵחַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּנוֹת עֲשִׁירִים — צַד יָמִין מְמַהֵר לָבֹא, שֶׁנִּישּׁוֹף בְּאֶפִּקְרִיסוּתָן. בָּנוֹת עֲנִיִּים — צַד שְׂמֹאל מְמַהֵר לָבֹא, מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹאֲבוֹת כַּדֵּי מַיִם עֲלֵיהֶן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׂאִין אֲחֵיהֶן עַל גִּסְסֵיהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: צַד שְׂמֹאל קוֹדֵם לְצַד יָמִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא קָדַם צַד שְׂמֹאל לְצַד יָמִין, חוּץ מֵאַחַת שֶׁהָיְתָה בִּשְׁכוּנָתִי, שֶׁקָּדַם צַד שְׂמֹאל לְצַד יָמִין, וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנִּבְדָּקוֹת נִבְדָּקוֹת עַל פִּי נָשִׁים, וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹסֵר לְאִשְׁתּוֹ, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מוֹסֵר לְאִמּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִפְנֵי הַפֶּרֶק וּלְאַחַר הַפֶּרֶק — נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, תּוֹךְ הַפֶּרֶק — אֵין נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין סְפֵקוֹת עַל פִּי נָשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף תּוֹךְ הַפֶּרֶק נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לְהַחְמִיר אֲבָל לֹא לְהָקֵל. כֵּיצַד? ״גְּדוֹלָה הִיא״ — שֶׁלֹּא תְּמָאֵן, ״קְטַנָּה הִיא״ — שֶׁלֹּא תַּחְלוֹץ. אֲבָל אֵין נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר ״קְטַנָּה הִיא״ שֶׁתְּמָאֵן, וּ״גְדוֹלָה הִיא״ שֶׁתַּחְלוֹץ. אָמַר מָר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִפְנֵי הַפֶּרֶק וּלְאַחַר הַפֶּרֶק נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן. בִּשְׁלָמָא לִפְנֵי הַפֶּרֶק בָּעֵי בְּדִיקָה, דְּאִי מִשְׁתַּכְחִי לְאַחַר הַפֶּרֶק — שׁוּמָא נִינְהוּ. אֶלָּא לְאַחַר הַפֶּרֶק, לְמָה לִי בְּדִיקָה? וְהָאָמַר רָבָא: קְטַנָּה שֶׁהִגִּיעָה לִכְלַל שְׁנוֹתֶיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, חֲזָקָה הֵבִיאָה סִימָנִין! כִּי אָמַר רָבָא חֲזָקָה לְמֵיאוּן, אֲבָל לַחֲלִיצָה בָּעֲיָא בְּדִיקָה. תּוֹךְ הַפֶּרֶק — אֵין נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן, קָסָבַר: תּוֹךְ הַפֶּרֶק כִּלְאַחַר הַפֶּרֶק דָּמֵי. וּלְאַחַר הַפֶּרֶק, דְּאִיכָּא חֲזָקָה דְּרָבָא — סָמְכִינַן אַנָּשִׁים וּבָדְקִי. תּוֹךְ הַפֶּרֶק, דְּלֵיכָּא חֲזָקָה דְּרָבָא — לָא סָמְכִינַן אַנָּשִׁים וְלָא בָּדְקִי נָשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף תּוֹךְ הַפֶּרֶק, נָשִׁים בּוֹדְקוֹת אוֹתָן. קָסָבַר: תּוֹךְ הַפֶּרֶק כְּלִפְנֵי הַפֶּרֶק, וּבָעֲיָא בְּדִיקָה, דְּאִי מִשְׁתַּכְחִי לְאַחַר הַפֶּרֶק — שׁוּמָא נִינְהוּ. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לְהַחְמִיר, אֲבָל לֹא לְהָקֵל. הַאי מַאן קָתָנֵי לַהּ? אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יְהוּדָה, וְאַתּוֹךְ הַפֶּרֶק. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּלְאַחַר הַפֶּרֶק, וְלֵית לֵיהּ חֲזָקָה דְּרָבָא. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֶפְשָׁר כּוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? הָא תָּנָא לֵיהּ רֵישָׁא! וְכִי תֵּימָא, מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִסְתְּמַהּ כְּרַבָּנַן — פְּשִׁיטָא! יָחִיד וְרַבִּים — הֲלָכָה כְּרַבִּים. מַהוּ דְּתֵימָא: מִסְתַּבְּרָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּקָא מְסַיַּיע לֵיהּ קְרָאֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי ״כַּיּוֹצֵא בוֹ״. מַתְנִי' כַּיּוֹצֵא בוֹ, כׇּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁהוּא מַכְנִיס — מוֹצִיא, וְיֵשׁ שֶׁמּוֹצִיא וְאֵינוֹ מַכְנִיס. כׇּל אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִפּוֹרֶן — יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפּוֹרֶן. כׇּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס — מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טְמֵא מֵת — וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִדְרָס. גְּמָ' מַכְנִיס — פָּסוּל לְמֵי חַטָּאת, וּפָסוּל מִשּׁוּם גִּסְטְרָא. מוֹצִיא — כָּשֵׁר לְמֵי חַטָּאת, וּפָסוּל מִשּׁוּם גִּסְטְרָא. אָמַר רַב אַסִּי, שׁוֹנִין: כְּלֵי חֶרֶס שִׁיעוּרוֹ בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה, וְלֹא אָמְרוּ מוֹצִיא מַשְׁקֶה אֶלָּא לְעִנְיַן גִּסְטְרָא בִּלְבַד. מַאי טַעְמָא? אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים ״הָבֵא גִּסְטְרָא לְגִסְטְרָא״. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד בּוֹדְקִין כְּלִי חֶרֶס לֵידַע אִם נִיקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה אִם לָאו? יָבִיא עֲרֵיבָה מְלֵאָה מַיִם, וְנוֹתֵן קְדֵרָה לְתוֹכָהּ. אִם כְּנָסָהּ — בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹפֵף אׇזְנֵי קְדֵרָה לְתוֹכָהּ וּמֵצִיף עָלֶיהָ מַיִם, וְאִם כּוֹנֵס — בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה. אוֹ שׁוֹפְתָהּ עַל גַּבֵּי הָאוּר, אִם הָאוּר מַעֲמִידָהּ — בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁמַּכְנִיס מַשְׁקֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לֹא שׁוֹפְתָהּ עַל גַּבֵּי הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁהָאוּר מַעֲמִידָהּ, אֶלָּא שׁוֹפְתָהּ עַל גַּבֵּי הָרֶמֶץ. אִם רֶמֶץ מַעֲמִידָהּ — בְּיָדוּעַ שֶׁמּוֹצִיא מַשְׁקֶה, וְאִם לָאו — בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה. הָיָה טוֹרֵד טִיפָּה אַחַר טִיפָּה — בְּיָדוּעַ שֶׁכּוֹנֵס מַשְׁקֶה. מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר עוּלָּא: כִּינּוּס עַל יְדֵי הַדְּחָק אִיכָּא בֵינַיְיהוּ. כׇּל אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צִפּוֹרֶן וְכוּ׳. יֵשׁ בּוֹ צִפּוֹרֶן — מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל; יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפּוֹרֶן — מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל אֲמָרוֹ, הַמָּקוֹם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ. אֶצְבַּע יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם וְאֵין בּוֹ צִפּוֹרֶן — מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּכְשֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד. כׇּל הַמְטַמֵּא מִדְרָס וְכוּ׳. כֹּל דַּחֲזֵי לְמִדְרָס — מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת. וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טְמֵא מֵת וְאֵין מִטַּמֵּא מִדְרָס. לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי סְאָה וְתַרְקַב. דְּתַנְיָא: ״וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכְּלִי״, יָכוֹל כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, אוֹ תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלָיו, יְהֵא טָמֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב״ — מִי שֶׁמְיוּחָד לִישִׁיבָה, יָצָא זֶה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: עֲמוֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. מַתְנִי' כׇּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת — רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְיֵשׁ שֶׁרָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵינוֹ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְהָוֵינַן בַּהּ, לְאֵתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. חֲדָא לְאֵתוֹיֵי גֵּר, וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. וּצְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּר — מִשּׁוּם דְּרָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, אֲבָל מַמְזֵר דְּאֵין רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַמְזֵר — מִשּׁוּם דְּקָאָתֵי מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה, אֲבָל גֵּר דְּקָאָתֵי מִטִּפָּה פְּסוּלָה — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. מַתְנִי' כׇּל הַכָּשֵׁר לָדוּן — כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לָדוּן. גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. וּמַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּתַנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל פִּיהֶם יִהְיֶה כׇּל רִיב וְכׇל נָגַע״? וְכִי מָה עִנְיָן רִיבִים אֵצֶל נְגָעִים? מַקִּישׁ רִיבִים לִנְגָעִים: מָה נְגָעִים בַּיּוֹם, דִּכְתִיב ״וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ״, אַף רִיבִים בַּיּוֹם. וּמָה נְגָעִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמֵא, דִּכְתִיב: ״לְכׇל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״, אַף רִיבִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמֵא. וּמַקִּישׁ נְגָעִים לְרִיבִים, מָה רִיבִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים, אַף נְגָעִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים. אִי מָה רִיבִים בִּשְׁלֹשָׁה, אַף נְגָעִים בִּשְׁלֹשָׁה? וְדִין הוּא: מָמוֹנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה, גּוּפוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ כֹּהֵן אֶחָד רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים. הָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דַּהֲוָה קָדָיֵין דִּינָא, וְלָא קָאָמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה! וּתְנַן: כׇּל הַכָּשֵׁר לָדוּן — כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְיֵשׁ כָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵין כָּשֵׁר לָדוּן, וְאָמְרִינַן: לְאֵתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. רַבִּי יוֹחָנָן סְתָמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּח, דִּתְנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם, וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי סְתָמָא מֵהַאי סְתָמָא? אִיבָּעֵית אֵימָא: סְתָמָא דְּרַבִּים עֲדִיף, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכְתָא דְּדִינֵי. מַתְנִי' כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת — מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין, וְיֵשׁ שֶׁמִּטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת. גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי בָּשָׂר וְדָגִים וּבֵיצִים. מַתְנִי' כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּפֵּאָה — חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה. גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי תְּאֵנָה וְיָרָק, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בַּפֵּאָה. דִּתְנַן: כְּלָל אָמְרוּ בַּפֵּאָה — כֹּל שֶׁהוּא אוֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — חַיָּיב בַּפֵּאָה. אוֹכֵל — לְמַעוֹטֵי סְפִיחֵי סְטֵיס וְקוֹצָה, וְנִשְׁמָר — לְמַעוֹטֵי הֶפְקֵר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ — לְמַעוֹטֵי כְּמֵהִים וּפִטְרִיּוֹת, וּלְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד — לְמַעוֹטֵי תְּאֵנָה, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — לְמַעוֹטֵי יָרָק. וְאִילּוּ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר תְּנַן: כֹּל שֶׁהוּא אוֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ — חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת, וְאִילּוּ לְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — לָא קָתָנֵי. אִם הָיוּ בָּהֶם שׁוּמִים וּבְצָלִין — חַיָּיבִין, דִּתְנַן: מַלְבְּנוֹת בְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פֵּאָה מִכׇּל אַחַת וְאֶחָת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מֵאַחַת עַל הַכֹּל. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוּלְשִׁין שֶׁזְּרָעָן מִתְּחִילָּה לִבְהֵמָה, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לָאָדָם צְרִיכוֹת מַחְשָׁבָה לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ, קָסָבַר מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה. אָמַר רָבָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. אַלְמָא מַחְשֶׁבֶת חַיִּים לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה, הָכָא נָמֵי מַחְשֶׁבֶת חִבּוּר לֹא שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר: הָכָא בְּגוֹזָל שֶׁנָּפַל מִן הָרוּם עָסְקִינַן, דְּלָא הֲוָה קַמַּן דְּלַחְשׁוֹב עֲלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: תַּרְנְגוֹל בָּרָא הֲוָה. אַחִיכוּ עֲלֵיהּ: תַּרְנְגוֹל בָּרָא עוֹף טָמֵא הוּא, וְעוֹף טָמֵא מִי קָמְטַמֵּא? אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: גַּבְרָא רַבָּה אֲמַר מִילְּתָא, לָא תְּחִיכוּ עֲלֵיהּ, בְּתַרְנְגוֹלֶת שֶׁמָּרְדָה, וּמַאי ״בָּרָא״? דְּאִיבְּרַאי מִמָּרַהּ. רַב פָּפָּא אָמַר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא הֲוַאי. רַב פָּפָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְנְגוֹלָא דְּאַגְמָא אֲסִיר, תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא שַׁרְיָא. וְסִימָנָיךְ — ״עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית״. דָּרַשׁ מָרִימָר: תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּאַגְמָא אֲסִירָא. חַזְיוּהָ רַבָּנַן דְּדָרְסָה וְאָכְלָה, וְהַיְינוּ גֵּירוּתָא. תָּנוּ רַבָּנַן: גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לַגַּת, וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְכוּתִי — טָמֵא, לְכֶלֶב — טָהוֹר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַף לְכֶלֶב — טָמֵא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: קַל וָחוֹמֶר, אִם מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה — לֹא יְטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה?! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ, תֹּאמַר בְּטוּמְאָה קַלָּה, שֶׁכֵּן יוֹרֶדֶת לְכָךְ! אָמַר לָהֶן: תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁבְּיַבְנֶה תּוֹכִיחַ, שֶׁיּוֹרֶדֶת לְכָךְ, וְטִמְּאוּהָ שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? כּוּתִים הָיוּ שָׁם, וְחִשְּׁבוּ עָלֶיהָ לַאֲכִילָה. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּכְרַכִּים, לְמָה לַהּ מַחְשָׁבָה? וְהָתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהַחֵלֶב בַּכְּרַכִּים — אֵין צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר! אֶלָּא בִּכְפָרִים, וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּלָא בָּעֲיָא מַחְשָׁבָה? וְהָתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר בַּכְּפָרִים — צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר! אָמַר רַבִּי זְעֵירָא בַּר חֲנִינָא: לְעוֹלָם בִּכְרַךְ, וְגִתּוֹ מֵאֲסַתּוּ, וַעֲשָׂאַתּוּ כִּכְפָר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: קַל וָחוֹמֶר, אִם מְטַמְּאָה טוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה, לֹא תְּטַמֵּא טוּמְאָה קַלָּה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה? אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ. מַאי ״אֵינָהּ יוֹרֶדֶת לְכָךְ״? אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ עוֹשָׂה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, תֹּאמַר בְּטוּמְאָה קַלָּה שֶׁעוֹשָׂה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֹּל דְּכֵן הוּא, וּמָה טוּמְאָה חֲמוּרָה דְּקִילָּא, דְּאֵינָהּ עוֹשָׂה כַּיּוֹצֵא בָּהּ — מְטַמְּאָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה, טוּמְאָה קַלָּה דַּחֲמִירָא, דְּעוֹשֶׂה כַּיּוֹצֵא בָּהּ — אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּטַמְּאָה שֶׁלֹּא בְּמַחְשָׁבָה? אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, הָכִי קָאָמַר: לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, תֹּאמַר בְּטוּמְאָה קַלָּה שֶׁצְּרִיכָה הֶכְשֵׁר. וּמִי צְרִיכָה הֶכְשֵׁר? וְהָתְנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר! נְהִי דְּהֶכְשֵׁר שֶׁרֶץ לָא בָּעֲיָא, הֶכְשֵׁר מַיִם בָּעֲיָא. מַאי שְׁנָא הֶכְשֵׁר שֶׁרֶץ דְּלָא בָּעֲיָא, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל? הֶכְשֵׁר מַיִם נָמֵי לָא תִּבְעֵי, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״. מָה זְרָעִים, שֶׁאֵין סוֹפָן לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, צְרִיכִין הֶכְשֵׁר, אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה — צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. יָצְתָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁסּוֹפָהּ לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. אֶלָּא אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא: שׁוּם טוּמְאָה חֲמוּרָה בְּעוֹלָם, שׁוּם טוּמְאָה קַלָּה בָּעוֹלָם. אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, דְּמַחְשֶׁבֶת חִיבּוּר שְׁמָהּ מַחְשָׁבָה. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: הַסֵּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרְנִית שֶׁבֶּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִין — חַיָּיבִין. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּזַרְעִינְהוּ מִתְּחִלָּה לָאָדָם — צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא לָאו דְּזַרְעִינְהוּ מִתְּחִלָּה לִבְהֵמָה, וְקָתָנֵי: אִם הָיוּ נִשְׁמָרִין — חַיָּיבִין. אָמַר רַב אָשֵׁי: הָכָא בְּחָצֵר שֶׁעָלוּ מֵאֵילֵיהֶן עָסְקִינַן, וּסְתָמָא לְאָדָם קָיְימִי, וְהָכִי קָאָמַר: אִם הֶחָצֵר מְשַׁמֶּרֶת פֵּירוֹתֶיהָ — חַיָּיבִין, וְאִם לָאו — פְּטוּרִין. מֵתִיב רַב אָשֵׁי: ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת — מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳוכָלִין״, וְאִם אִיתַאּ, הָא אִיכָּא הָנֵי דְּקָחַיָּיבִין דְּחַיָּיבִין בְּמַעֲשֵׂר וְאֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳוכָלִין! אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר — כׇּל מִין שֶׁחַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר, מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז — חַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת וְאֵין חַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. וְאִם אִיתָא, הָאִיכָּא טְרֵפָה, דְּחַיֶּיבֶת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז וְאֵינָהּ חַיֶּיבֶת בַּמַּתָּנוֹת! אָמַר רָבִינָא: הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דִּתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַטְּרֵפָה מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וּבְצָרוֹ — חַיָּיב בַּפֶּרֶט, וּבָעוֹלֵלוֹת, וּבַשִּׁכְחָה, וּבַפֵּאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְהָא אֲנַן תְּנַן: כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּפֵּאָה — חַיָּיב בַּמַּעַשְׂרוֹת! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִין קָתָנֵי, שְׁמַע מִינַּהּ. תְּנַן הָתָם: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְהָא שֶׁבֶת דְּמִיחַיַּיב בְּפֵאָה וּמִיחַיַּיב בְּמַעֲשֵׂר, דִּתְנַן: כֹּל שֶׁחַיָּיב בַּפֵּאָה חַיָּיב בַּמַּעֲשֵׂר. וּמִדְּחַיָּיב בַּמַּעֲשֵׂר — מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין, אַלְמָא: כֹּל מִילֵּי דַּעֲבִיד לְטַעְמָא — מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין, דְּהַאי שֶׁבֶת לְטַעְמָא עֲבִידָא. וּרְמִינְהִי: הַקּוֹשְׁטְ, וְהַחִימּוּם, וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים, וְהַתִּיאָה, וְהַחִלְתִּית, וְהַפִּלְפְּלִים, וְחַלַּת חָרִיעַ — נִקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְאֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳוכָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: אִם נִקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי מָה אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳוכָלִין? וְאִם אֵינָן מִטַּמְּאִין, אַף הֵם לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר! וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁאֵין נִקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְאֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳוכָלִין. אָמַר רַב חִסְדָּא: כִּי תַנְיָא הַהִיא — בְּשֶׁבֶת הָעֲשׂוּיָה לְכָמָךְ. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּיה קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, אֲמַר: לָא תֵּימָא בְּשֶׁבֶת הָעֲשׂוּיָה לְכָמָךְ, הָא סְתָמָא לִקְדֵרָה, אֶלָּא סְתָם שֶׁבֶת לְכָמָךְ עֲשׂוּיָה, דִּתְנַן: הַשֶּׁבֶת מִשֶּׁנָּתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה טוּמְאַת אֳוכָלִין. הָא, עַד שֶׁלֹּא נָתְנָה טַעַם בַּקְּדֵרָה — יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וּמִטַּמְּאָה טוּמְאַת אֳוכָלִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סְתָמָא לִקְדֵרָה — כִּי לֹא נָתְנָה נָמֵי סְתָמָא לִקְדֵרָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ סְתָמָא לְכָמָךְ עֲשׂוּיָה. שְׁמַע מִינַּהּ. מַתְנִי' כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז — חַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת וְאֵינוֹ חַיָּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּיעוּר — יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית — וְאֵין לוֹ בִּיעוּר. גְּמָ' כְּגוֹן עֲלֵה הַלּוּף שׁוֹטֶה וְהַדַּנְדַּנָּה, יֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְאֵין לוֹ בִּיעוּר, עִיקַּר הַלּוּף שׁוֹטֶה וְעִיקַּר הַדַּנְדַּנָּה. דִּכְתִיב ״וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כׇל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל״, כׇּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת מִן הַשָּׂדֶה — אַתָּה מַאֲכִיל לִבְהֶמְתֶּךָ בַּבַּיִת, כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה — כַּלֵּה לִבְהֶמְתֶּךָ שֶׁבַּבַּיִת, וְהָנֵי לָא כָּלוּ לְהוּ. מַתְנִי' כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת — יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְנַיִם — יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְלָפַיִם וְאֵין לוֹ קַרְנַיִם. גְּמָ' כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת — דָּג טָהוֹר, יֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְאֵין לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת — דָּג טָמֵא. מִכְּדֵי אֲנַן אַקַּשְׂקֶשֶׂת סָמְכִינַן, ״סְנַפִּיר״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא סְנַפִּיר, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי ״קַשְׂקֶשֶׂת״ דִּכְתִיב? סְנַפִּיר, וַאֲפִילּוּ דָּג טָמֵא — כְּתַב רַחֲמָנָא ״סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת״. וְהַשְׁתָּא דִּכְתַב רַחֲמָנָא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, מְנָלַן דְּקַשְׂקֶשֶׂת לְבוּשָׁא הוּא? דִּכְתִיב: ״וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ״. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״קַשְׂקֶשֶׂת״ וְלָא בָּעֵי סְנַפִּיר! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר״. מַתְנִי' כֹּל הַטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו — טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו, וְיֵשׁ שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו. גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יָרָק. וּלְרַבִּי יִצְחָק דִּמְבָרֵךְ אַיָּרָק, לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מַיָּא. וּלְרַב פָּפָּא דִּמְבָרֵךְ אַמַּיָּא, לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִצְוֹת. וְלִבְנֵי מַעְרְבָא דִּמְבָרְכִי בָּתַר דְּסַלִּיקוּ תְּפִילַּיְיהוּ ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹר חוּקָּיו״, לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי רֵיחָנֵי. מַתְנִי' תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, וְחַיֶּיבֶת בְּכׇל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — חַיָּיב בְּכׇל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן. הַתַּחְתּוֹן, וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמַאן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר. גְּמָ' וְכֵיוָן דִּתְנַן ״חַיֶּיבֶת בְּכׇל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה״, ״אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת״ לְמָה לִי? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: ״אִישׁ״ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, אֲבָל אִשָּׁה, בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה. קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִי אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — אִין, אִי לָא — לָא. מַאי טַעְמָא? אִשָּׁה כְּאִישׁ. וְכֵיוָן דִּתְנָא ״וְכֵן הַתִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת״, ״חַיָּיב בְּכׇל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה״ לְמָה לִי? וְכִי תֵימָא, מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִתְנֵי ״וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה״, תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: אֵימָתַי הוּא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה — מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה! אִין הָכִי נָמֵי, אֶלָּא אַיְּידֵי דְּפָרֵישׁ מִילֵּי דְתִינוֹקֶת — קָמְפָרֵשׁ נָמֵי מִילֵּי דְתִינוֹק. תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה כּוּ׳. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁאִם נִבְעֲלָה לְאַחַר שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — שׁוּב אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמָאֵן. חַבְרוֹהִי דְּרַב כָּהֲנָא סְבוּר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאַף עַל גַּב דְּנִבְעֲלָה. אֲמַר לְהוּ רַב כָּהֲנָא: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁבָּאת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְמָאֵן, וּבְנָהּ מוּרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵפָהּ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּזְכְּרוּ דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּבָכְתָה וְרָבְתָה בְּכִיָּיה גְּדוֹלָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמְרוּ: דָּבָר שֶׁאָמַר אוֹתוֹ צַדִּיק, יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת, וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ — שֶׁקִּדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשֵׁי טָעוּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּנָהּ מוּרְכָּב עַל כְּתֵפָהּ — מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת לָהּ. וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ: עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת? עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. פְּרוּשׁ, וְלָא עֲבוּד עוֹבָדָא. רַבִּי יִצְחָק וְתַלְמִידִי דְּרַבִּי חֲנִינָא עֲבוּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאַף עַל גַּב דְּנִבְעֲלָה. אֲזַל רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲזַל רַבִּי יוֹחָנָן אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה, שַׁדַּר בַּלָּשָׁא וְאַפְּקוּהָ. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: לֹא שֶׁיַּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שׁוֹכְבוֹת, וְנִרְאוֹת כְּמִי שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר עַל הַלָּבָן. רָבָא אָמַר: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הַמַּקִּיפוֹת מִשָּׂפָה לְשָׂפָה. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּעִיקָּרָן גּוּמּוֹת. רַב מַלְכִּיּוֹ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: גּוּמּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׂעָרוֹת. אָמַר רַב חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שַׁפּוּד, שְׁפָחוֹת, וְגוּמּוֹת — רַב מַלְכִּיּוֹ, בְּלוֹרִית, אֵפֶר מִקְלֶה, וּגְבִינָה — רַב מַלְכִּיָּא. רַב פָּפָּא אָמַר: מַתְנִיתִין וּמַתְנִיתָא — רַב מַלְכִּיָּא, שְׁמַעְתָּתָא — רַב מַלְכִּיּוֹ, וְסִימָנָא: מַתְנִיתָא מַלְכְּתָא. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׁפָחוֹת. אָמַר רַב אָשֵׁי, אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא, קָשֵׁה בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: לָא לִישְׁתְּמִיט תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן גּוּמּוֹת! אִי אַשְׁמוֹעִינַן גּוּמּוֹת, הֲוָה אָמֵינָא עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּשְׁתֵּי גוּמּוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגוּמָּא אַחַת. וּמִי אִיכָּא כְּהַאי גַּוְונָא? וְהָכְתִיב ״אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם״, וְאָמַר רָבָא: אִיּוֹב בִּסְעָרָה חֵירַף, בִּסְעָרָה הֱשִׁיבוּהוּ. בִּסְעָרָה חֵירַף — אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁמָּא רוּחַ סְעָרָה עָבְרָה לְפָנֶיךָ וְנִתְחַלְּפָה לְךָ בֵּין ״אִיּוֹב״ לְ״אוֹיֵב״. בִּסְעָרָה הֱשִׁיבוּהוּ — ״וַיַּעַן ה׳ אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר״ אֵלָיו: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, הַרְבֵּה נִימִין בָּרָאתִי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, וּלְכֹל נִימָא וְנִימָא בָּרָאתִי לוֹ גּוּמָּא בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִגּוּמָּא אַחַת, שֶׁאִלְמָלֵא שְׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִגּוּמָּא אַחַת מַכְחִישׁ מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. גּוּמָּא בְּגוּמָּא לֹא נִתְחַלֵּף לִי, ״אִיּוֹב״ בְּ״אוֹיֵב״ נִתְחַלֵּף לִי?! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגוּפָא, הָא בְּרֵישָׁא. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ אַחַת עַל הַכַּף וְאַחַת עַל הַבֵּיצִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ אַחַת בְּגַבָּהּ וְאַחַת בִּכְרֵיסָהּ, אַחַת עַל גַּבֵּי קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל יָד וְאַחַת עַל גַּבֵּי קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל רֶגֶל — דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרַבָּנַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד. תָּנוּ רַבָּנַן: עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת? עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁתַּקִּיף הָעֲטָרָה. בֶּן שְׁלָקוֹת אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּכַלְכֵּל. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מְצָאַנִי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי בְּצַיְדָּן, וְאָמַר: כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אֱמוֹר לוֹ: עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת? אִם יֹאמַר לָךְ: עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֱמוֹר לוֹ: וַהֲלֹא בֶּן שְׁלָקוֹת הֵעִיד בְּמַעֲמַד כּוּלְּכֶם בְּיַבְנֶה עַד שֶׁתְּכַלְכֵּל, וְלֹא אֲמַרְתֶּם לוֹ דָּבָר! כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לִי: כִּלְכּוּל זֶה — אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, בֶּן שְׁלָקוֹת — אֵינִי מַכִּיר, עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת — עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. מַתְנִי' שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָה, וּבַנְּגָעִים, וְהָאֲמוּרוֹת בְּכׇל מָקוֹם — כְּדֵי לָכוֹף רֹאשָׁן לְעִיקָּרָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרוֹץ בַּצִּיפּוֹרֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִיטָּלוֹת בְּזוּג. גְּמָ' אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מָר עוּקְבָא: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כּוּלָּן לְהַחֲמִיר. מַתְנִי' הָרוֹאֶה כֶּתֶם — הֲרֵי זוֹ מְקוּלְקֶלֶת וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בִּכְתָמִים מִשּׁוּם זוֹב. גְּמָ' מַאן חֲכָמִים? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כְּתָמִים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוֹב. וּפְעָמִים שֶׁהַכְּתָמִים מְבִיאִין לִידֵי זִיבָה. כֵּיצַד? לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת הַבְּדוּקוֹת לָהּ, וּמָצְאָה עֲלֵיהֶם כֶּתֶם, אוֹ שֶׁרָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים וְחָלוּק אֶחָד — הֵן הֵן הַכְּתָמִים הַמְּבִיאִין לִידֵי זִיבָה. הַשְׁתָּא שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת, דְּלָאו מִגּוּפַהּ קָחָזְיָא — חָיְישִׁינַן, שְׁנֵי יָמִים וְחָלוּק אֶחָד מִיבַּעְיָא? מַהוּ דְּתֵימָא, כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל? קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רָבָא: בְּהָא זַכִּנְהוּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס לְרַבָּנַן, מַאי שְׁנָא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד דְּלָא חָיְישִׁינַן, דְּאָמְרִינַן בִּתְרֵי יוֹמֵי חֲזִיתֵיהּ, שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד נָמֵי נֵימָא: תַּרְתֵּי וּפַלְגָא מִגּוּפַהּ חֲזֵיתֵיהּ, וְאִידָּךְ אַגַּב זוּהֲמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא. וְרַבָּנַן, כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְפַלּוֹגֵי בִּגְרִיס וָעוֹד לְכֹל יוֹמָא — לָא תָּלֵינַן. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס, שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא דְּלָא חָיְישִׁינַן, הָא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — חָיְישִׁינַן. הָא אָמְרַתְּ: בִּשְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — לָא! לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ, לְדִידִי — בִּשְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — לָא, אֶלָּא לְדִידְכוּ אוֹדוֹ לִי מִיהַת דְּהֵיכָא דַּחֲזַאי שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד, דְּאָמְרִינַן: תְּרֵי וּפַלְגָא מִגּוּפַהּ חֲזֵיתֵיהּ, וְאִידָּךְ — אַגַּב זוּהֲמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא! וְרַבָּנַן, כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְפַלּוֹגֵי בִּגְרִיס וָעוֹד לְכֹל יוֹמָא — לָא תָּלֵינַן. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה כֶּתֶם, אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַלֵּק שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין, שֶׁהֵן כִּגְרִיס וָעוֹד — חוֹשֶׁשֶׁת, וְאִם לָאו — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא בְּשֶׁלֹּא בָּדְקָה, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּשֶׁבָּדְקָה. מַאי ״בָּדְקָה״, וּמַאי ״לֹא בָּדְקָה״? אֲמַר רָבָא: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי — הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ, וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ, וְאַף עַצְמָהּ לֹא בָּדְקָה אֶלָּא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בָּדְקָה. דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֵילְיָא הוּא, וְהָא בָּדְקָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת סְפֵיקָא הָוֵי. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אִילְמָלֵי יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים, עַכְשָׁיו שֶׁמָּא עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה? וְאָמְרוּ לִי: כִּי קָאָמְרִינַן כְּשֶׁנָּתְנָה יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא כְּשֶׁלֹּא בָּדְקָה. מַאי ״לֹא בָּדְקָה״? אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: אַף עַל גַּב דְּבָדְקָה בְּתַרְוַיְיהוּ חָיְישָׁא? הָא בָּדְקָה! אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֹא בָּדְקָה, לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלָא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא. אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי לֵילְיָא הוּא. אֵימָא סֵיפָא: ״וְדִבְרֵי חֲכָמִים כְּשֶׁבָּדְקָה״. מַאי ״בָּדְקָה״? אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי אַף עַל גַּב דְּלֹא בָּדְקָה בְּתַרְוַיְיהוּ — לָא חָיְישִׁינַן, הָא לֹא בָּדְקָה! אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וּבֵין בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — חָיְישִׁינַן. אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי סְפֵקָא הָוֵי, קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי! הָכִי קָאָמַר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא לְרַבָּנַן, דְּלָא בָּדְקָה כְּלָל — לֹא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, שֶׁאַף חֲכָמִים לֹא נֶחְלְקוּ עָלָיו אֶלָּא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל הֵיכָא דְּלֹא בָּדְקָה כְּלָל — מוֹדוּ לֵיהּ. וּרְמִינְהוּ: הָרוֹאָה כֶּתֶם, לִרְאִיָּה מְרוּבָּה — חוֹשֶׁשֶׁת, לִרְאִיָּה מוּעֶטֶת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַבִּי: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה אָמַר לִי: וּמָה אִילּוּ נִדָּה שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — לֹא תְּהֵא בְּחֶזְקַת טְמֵאָה? וְנִרְאִין דְּבָרָיו כְּשֶׁבָּדְקָה. מַאי בָּדְקָה? אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא סָבַר אַף עַל גַּב דְּלֹא בָּדְקָה לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלָא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא? וְהָא לֹא בָּדְקָה! אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבֵין בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא סָבַר: בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא. אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא — לֵילְיָא הוּא. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא! בִּשְׁלָמָא בְּלֹא רַבִּי — לָא קַשְׁיָא: הָתָם דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, הָכָא דְּבָדְקָה נָמֵי בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבִדְרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא בִּדְרַבִּי קַשְׁיָא! תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא: הַאי תַּנָּא סָבַר, שָׁלֵים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲדַר חָיֵיל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהַאי תַּנָּא סָבַר, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי מֵישָׁךְ שָׁיֵיךְ בִּדְרַבִּי יְהוּדָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאָה כֶּתֶם — מְטַמְּאָה עַצְמָהּ וְקָדָשִׁים לְמַפְרֵעַ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: קָדָשִׁים — מְטַמְּאָה, עַצְמָהּ — אֵינָהּ מְטַמְּאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא כִּתְמָהּ חָמוּר מֵרְאִיָּיתָהּ. וְהָא מָצִינוּ, כִּתְמָהּ חָמוּר מֵרְאִיָּיתָהּ לְעִנְיַן קָדָשִׁים! אֶלָּא תָּנֵי הָכִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף קָדָשִׁים אֵינָהּ מְטַמְּאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא כִּתְמָהּ חָמוּר מֵרְאִיָּיתָהּ לְכׇל דָּבָר. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאֲתָה כֶּתֶם, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם — תּוֹלָה כִּתְמָהּ בִּרְאִיָּיתָהּ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרָיו מִדְּבָרַי, שֶׁהוּא — מְתַקְּנָהּ, וַאֲנִי — מְעַוְּותָהּ. מְתַקְּנָהּ? עַוּוֹתֵי מְעַוֵּית לַהּ! אָמַר רָבִינָא: אֵיפוֹךְ. רַב נַחְמָן אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, שֶׁהוּא מְתַקֵּן הִלְכוֹתֶיהָ לִידֵי זִיבָה, וַאֲנִי מְעַוֵּות הִלְכוֹתֶיהָ לִידֵי זִיבָה. בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי: כְּתָמִים צְרִיכִין הֶפְסֵק טׇהֳרָה אוֹ לָא? אִשְׁתִּיק, וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי. זִימְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: תּוֹלָה כִּתְמָהּ בִּרְאִיָּיתָהּ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וְהוּא שֶׁבָּדְקָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּדְקָה. אֲמַר לֵיהּ: מִכְּלָל דִּכְתָמִים צְרִיכִין הפסקת הֶפְסֵק טׇהֳרָה? אֲמַר לֵיהּ: אִין. וְהָא זִימְנִין סַגִּיאִין בעא בְּעַאי מִינָּךְ, וְלָא אֲמַרְתְּ וְלָא מִידֵּי, דִּלְמָא אַגַּב שִׁיטְפָךְ אָתְיָא לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אַגַּב שִׁיטְפַאי אָתְיָא לִי. מַתְנִי' הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה, תְּחִלַּת זִיבָה וְסוֹף זִיבָה. יוֹם אַרְבָּעִים לַזָּכָר, וְיוֹם שְׁמוֹנִים לַנְּקֵבָה, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְכוּלָּן — הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת הַשּׁוֹטוֹת, בֹּאוּ וְתַקְּנוּ אֶת הַפִּקְּחוֹת. גְּמָ' תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה? תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף זִיבָה הִיא! אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר — הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, תְּחִילַּת נִדָּה וְסוֹף זִיבָה. וּבַשְּׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ — סוֹף נִדָּה וּתְחִלַּת זִיבָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִין אֶת הַשּׁוֹטוֹת כּוּ׳. הָנֵי שׁוֹטוֹת נִינְהוּ? טוֹעוֹת נִינְהוּ! אֶלָּא תְּנִי: טוֹעוֹת. דְּתַנְיָא: יוֹם אֶחָד טָמֵא, וְיוֹם אֶחָד טָהוֹר — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמִינִי וְלֵילוֹ עִמּוֹ. וְאַרְבָּעָה לֵילוֹת מִתּוֹךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם. וְאִם הָיְתָה רוֹאָה מִבָּעֶרֶב — אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת אֶלָּא שְׁמִינִי בִּלְבַד. שְׁנֵי יָמִים טְמֵאִין, וּשְׁנֵי יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמִינִי, וּשְׁנֵים עָשָׂר, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, וְעֶשְׂרִים. וּתְשַׁמֵּשׁ נָמֵי בִּתְשַׁסַר! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֹאת אוֹמֶרֶת, ״גַּרְגְּרָן״ דִּתְנַן — אָסוּר. רַב אָשֵׁי אָמַר: נְהִי דְּחַד עֲשַׂר לָא בָּעֵי שִׁימּוּר, עֲשִׂירִי מִיהָא בָּעֵי שִׁימּוּר. שְׁלֹשָׁה יָמִים טְמֵאִין וּשְׁלֹשָׁה יָמִים טְהוֹרִין, מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁנֵי יָמִים, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם. אַרְבָּעָה יָמִים טְמֵאִים, וְאַרְבָּעָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם. חֲמִשָּׁה יָמִים טְמֵאִים, וַחֲמִשָּׁה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם. שִׁשָּׁה יָמִים טְמֵאִין, וְשִׁשָּׁה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה יָמִים, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לָעוֹלָם. שִׁבְעָה יָמִים טְמֵאִין, וְשִׁבְעָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ יָמֶיהָ, מִתּוֹךְ עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה יָמִים. שְׁמוֹנָה יָמִים טְמֵאִין, וּשְׁמוֹנָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם מִתּוֹךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. הָנֵי אַרְבֵּיסַר הָווּ! אָמַר רַב אַדָּא בַּר יִצְחָק: זֹאת אוֹמֶרֶת, יְמֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵין רוֹאָה בָּהֶן עוֹלִין לִסְפִירַת זִיבָתָהּ, דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: יְמֵי לֵידָה שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן מַהוּ שֶׁיַּעֲלוּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: תָּא שְׁמַע, רָאֲתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה — הֲרֵי זוֹ סְפֵק זִיבָה, סְפֵק לֵידָה. מְבִיאָה קׇרְבָּן, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, וִימֵי לֵידָתָהּ שֶׁאֵין רוֹאָה בָּהֶן — עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְמֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא, וְכֹל הָנֵי שִׁבְעָה יַתִּירֵי דְּקָיָהֲבִינַן לַהּ סָלְקִי לַהּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: בְּיוֹלֶדֶת זָכָר אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי, בְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ עוֹלִין, שְׁמַע מִינַּהּ. תִּשְׁעָה יָמִים טְמֵאִין, וְתִשְׁעָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה יָמִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר. עֲשָׂרָה יָמִים טְמֵאִין וַעֲשָׂרָה יָמִים טְהוֹרִים — יְמֵי שִׁמּוּשָׁהּ כִּימֵי זִיבָתָהּ, וְכֵן לְמֵאָה וְכֵן לְאֶלֶף. הֲדַרַן עֲלָךְ בָּא סִימָן.

10 שבת פתח ↗

לְמֵימְרָא דִּמְחַיֵּיב רַבִּי אַתּוֹלָדָה בִּמְקוֹם אָב?

1 אמר אביי אם איתא לדר' זירא הכי אתמר ומודה ר' שמעון שאם נקב למטה מרביעית פי' הכי קאמר אביי שפיר עבד ר' זירא דלא אהדר ליה לההוא סבא דאי אתמר הכי אתמר מודה ר' שמעון שאם ניקב העציץ בארעיתו או קרוב לארעיתו במקום שלא נשאר בו כדי לקבל רביעית דכיון דלית ביה כדי לקבל רביעית בטל מתורת כלי דכי מנקיב עציץ בההוא דוכתא ודאי שרשי הזרעים שיש בו מגיעין לארץ והרי הן כזרועים בארץ והתולש מהן חייב אבל ניקב העציץ מצדו ונשאר בו כדי לקבל רביעית עדיין כלי הוא ואע"פ שהושרש כנגד אותו הנקב איכא למימר שאינו מגיע לארץ ואע"פ שאין דבר חוצץ בינו לבינה עדיין מיבעי אליבא דר' שמעון.

2 אמר רבא ה' מדות בכלי חרס עיקרא כל כלי שנשבר נטהר מיהו לא מחשיב שבור אלא עד שיפסל ממה שהוכן לשמש כגון כלי חרס שהוכן לקיבול משקין מקבל טומאה עד שניקב שיעור הכנסת משקין או הוצאת משקין וכן כלי חרס שהוכן לאוכלין אע"פ שניקב בכונס משקה מקבל טומאה עד שינקב שיעור הוצאת זיתים. כדתנן שיעור כלי חרס לטהר העשוי לאוכלין שיעורו בזיתים עשוי למשקין שיעורו במשקין עשוי לאוכלין ולמשקין מטילין אותו לחומרו בזיתים ולענין רימונים חלוקת אמוראים היא אבל במשנה לא מצינו בכלי חרס שיעור ברימונים ולא הגיעה אלא עד זיתים ולענין כלי עץ או כלי עור או כיוצא בו הא דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורו כרימונים השתא הני חמש מדות דאמר רבא חדא דניקב במוציא משקה טהור מלטמא גסטרא ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת משום דגסטרא כלי גדול הוא דמחתין ביה כדים וחצובים והכי דמיא דמקבל מאי דדאיב מינהון ומינטר עיקר גם גסטרא להא מלתא הוכן פעמים שהחבית או חצבא גדולה נשברה לראשה וניטלו אזניה ומכניס אותה ולשומו תחת מטה ותותי מצבי כמו כן ונקראת גיסטרא וכד מינקיב גיסטרא במוציא משקה בטלה מן הדבר שהוכנה לו וליכא כלי חרס דמטהר במוציא משקה בר מגיסטרא בלחוד לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא. פי' אם ניקבה חצבא במוציא משקה או' הבא גיסטרא והנח תחתיה כדי שיקבל מה שיזוב ממנו אבל אם הגיסטרא גופו מוציא משקה אין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא שיקבל מה שיזוב ממנה לקבל ואע"פ שניקב במוציא משקה ותנן גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין אע"פ שמקבלת אוכלין טהורה שאין שיריים לשיריים פי' שאין שירים לשירים הוא שפירשנו למעלה שהגיסטרא עיקרה:

3 שירי חבית או חצבא שנטלו אזניה וכלי הוא לקדש מי חטאת ועיקרא ההוא דתנן אין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת אלא בכלי אשמעינן הכא דגסטרא שנתרועעה ומוציאה משקין תורת כלי עליה וכשרה למי חטאת:

4 שנייה. ניקב בכונס משקה פסול מלקדש בו מי חטאת ועדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים כדתנן בנדה פרק ששי כיוצא בו כל כלי חרס שמכניס מוציא ויש מוציא ואינו מכניס ואמרינן עלה מכניס פסול למי חטאת וטהור משום גסטרא דאמר רב אסי שונין כלי החרס שיעורו בכונס משקה לא אמרו במוציא משקה אלא לענין גסטרא בלבד ואמרינן ת"ר כיצד בודקין כלי חרס לידע אם ניקב בכונס משקה אם לאו מביא עריבה מליאה מים ונותן קדירה לתוכה אם כנסה בידוע שבכונס משקה ואם לאו בידוע שבמוציא משקה ר' יהודה אומר כופף אזני קדירה לתוך עריבה ומציף עליה מים אם כנסה בידוע שבכונס משקה ואם לאו בידוע שבמוציא משקה או שופתה ע"ג האור אם האור מעמידה בידוע שבמוציא משקה ואם לא בידוע שבכונס משקה ר' יוסי אומר אף לא שופתה על האור מפני שהאור מעמידה אלא מעמידה ע"ג הרמץ אם רמץ מעמידה בידוע שבמוציא משקה ואם לאו בידוע שבכונס משקה היתה יורדת טפה אחר טפה בידוע שבכונס משקה מאי איכא בין ת"ק לר' יהודה אמר עולא כינוס ע"י הדחק איכא בינייהו אשמעינן אע"פ שרחב הנקב והוסיף על כדי הוצאת משקה והגיע להכנסת משקה עדיין אותו עציץ כשאינו נקוב דמי ומכשיר את הזרעים כדפרשינן לעילא:

5 שלישית. ניקב בשורש קטן טיהר מלהכשיר זרעים ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים בהא אשמעינן רבה דלא כר' שמעון דאמר אם ניקב למטה מרביעית וקאמר אפילו ניקב בשורש קטן דאפשר דמתחברין אותו זרעים שיש בו לקרקע ודומה לעציץ נקוב וטהור מלהכשיר זרעים אם לא הגיע הנקב לכדי הוצאת זיתים עדיין כלי הוא ומקבל טומאה. רביעית ניקב במוציא זיתים.

6 אמר רבא אם הוכן מעיקרא זה הכלי לקבל רימונים אע"פ שניקב במוציא זיתים עדיין טמא הוא אבל אם מעיקרא לא הוכן אלא לקבל זיתים כיון שניקב במוציא זיתים טהור והא מלתא פליגי בה רבה סבר דכלי חרס רברבי שיעורו במוציא זיתים לפום דמפרש ליה לדרב אסי ורב אסי נמי אמר הכין שמעתי וחד מתרי אמוראי דמערבא חד סבר במוציא רימון וחד סבר בשורש קטן וסימניך אחד המרבה ואחד הממעיט ורב חנניא בר שלמיא משום ר' אליעזר תני כל כלי חרס בין גדול בין קטן אם ניקב במוציא זיתים טהור ומר קשישא מסיים בה דר' אליעזר כל כלי חרס שניקב במוציא זיתים הרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים והלכתא הכין ובהכין סלקא שמעתתא ולא סליק דצריך כלי חרס במוציא רימון וליתא לדרבא. חמישית ולענין צמיד פתיל עד שיפחת רובה:

7 הזורק מרה"ר לרה"י או מרה"י לרה"ר חייב.

8 אמרינן זריקה תולדה דהוצאה היא והוצאה גופה מייתי לה ר' יוחנן דהיא מלאכה מהא ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו' משה היה יתיב במחנה לויה מחנה לויה רה"ר היא וקאמר להו משה לישראל לא תפיקו מבתיכון דהוא רה"י ותיתו לרה"ר והאי דגרסי' בתרה וממאי דבשבת הוה קאי ומשני דגמיר העברה העברה שמיע לן מרבוותא דליתא מעיקרא דשמעתא וגירסני דלאו בקיאין אינון קשיא להון וטפלה הדין גירסא וסוגיא דמשה רבינו בחול הוה קאי במחנה לויה דהוא רה"ר וקאמר לישראל לא תיתי מידי דשלים ליה צורכיה כדכתיב מרבים העם להביא מדי העבודה וגו' ומש"ה ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו' וכתיב והמלאכה היתה דים לכל:

9 ומנלן דהוצאה מרשות לרשות מלאכה היא דדייקינן מדלא אמרה תורה איש ואשה אל יביאו עוד לתרומת הקודש אלא אל יעשו עוד מלאכה קאמרה תורה ולא הוו עבדי מידי אחרינא אלא מפקי ומייתי ש"מ דהבאה קרי לה מלאכה וכיון דאמר להו אל יעשו עוד מלאכה קבילו כדכתיב ויכלא העם מהביא וכיון דהבאה מבתיהון ליתן לגזברים במחנה לויה בחול איקראי מלאכה וקי"ל דכל מלאכה אסור' בשבת איברירה לה מלתא דהוצאה והכנסה נמי מלאכה היא כשם שנמנעו העם מלהוציא ולהביא וליתן לגזברים כך נמנעו הגזברין מלקבל מהן ולהכניס ללשכה ומפורש נמי בירושל' ביציאות השבת שההוצאה קרויה מלאכה:

10 ולר' אליעזר מחייב אתולדה במקום אב והעושה אב ותולדה דידיה מחייב תרתי כאשר הוא מפורש בכריתות וכיון דאהוצאה ואהכנסה מחייב ואזריקה מחייב אמאי קרי להאי אב ולהאי תולדה ופשוטה היא וכבר פירשנוה למעלה:

11 ואמרי' אשכחן הוצאה וזריקה נמי מרשות לרשות דחייב:

12 הזורק ד' אמות ברה"ר מנלן דחייב א"ר יאשיה שכן אורגי יריעות זורקין מחטיהן זה לזה משום דברה"ר היתה מלאכת המשכן נעשית ואקשינן אורגין מחטין למה להו ותרצינן שכן תופרי יריעות זורקין מחטין ואקשינן תוב ומנלן שהתופרין הללו היו זורקין מחטיהן ארבע אמות ברה"ר שמא זה בצד זה היו יושבין ומשלימין מחט זה לזה ואפילו תימא לא היו זה בצד זה מ"מ מנ"ל דד' אמות היו ביניהן דלמא פחות מד' אמות הוו. ונדחת זו דרבי יאשיה ופירק רב חסדא שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאן ביריעה ויש שגורסין בוכיאר פי' בוכיאר הקנה שהחוט של ערב תלוי בו שזורקו האורג בתוך היריעה לרחבה להיארג אותו החוט בכלל היריעה ושמעינן מרבותינו הגאונים כי בבבל קורין אותו אל נאזכה ויש מי שאומר אל מכנף ואקשינן עליה והלא איגדו בידו וקיי"ל דכל הזורק דבר ואגדו בידו אינו חייב דהא לא יצא מידו כדמפורש בהמצניע וכדגרסי' סוף הדין פרקא לענין לכתא ומתנא ובמתניתין דסוף עירובין דף צ"ט הקורא בס"ת על האסקופה הכא נמי עיקר החוט של ערב אצל האורג והוא משימו על הבוכיאן ואורג בו והוא נמתח מאצל האורג ובזה אין חייבין עליו ושנינן בניסכא בתרא פי' החוט של ערב שבסוף שאין איגודו ביד האורג ואקשינן תוב והא אותו מקום שהבוכיאן נזרק בו והוא נפש המסכת מקום פטור הוא ואינו רה"ר ואנן בעינן ד' אמות ברה"ר ונדחה גם הבוכיאן הנזרק ביריעה ושנינן אלא שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאר לשוליהן פי' כגון שוליא דנגרי והוא כגון תלמיד המשרת ללמוד מלאכה נקרא שולא ודחינן ודלמא שוליהן גביהן הוו יתבי ולא מרחיקי ד' אמות מהן ושנינן אלא שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאר זה לזה דליכא למימר כי האורגין גבי הדדי הוו יתבי דא"כ מטו הדדי בחפא פי' מגיעין זה לזה במסרק שמכסה בו על היריעה ואקשינן תוב וא' ודלמא שלחופי הוו משלחפי כלומר לא היו יושבין זה כנגד זה אלא זה אחורי זה כדגרסי' בפרק המוכר פירות לחבירו בענין כרובין בנס היו עומדין ואתקיף רב אשי ודלמא שלחופי הוו משלחפי או שמא באלכסון או זה יריעתו מתוחה לצפון וזה למערב ובהיות כן יתכן להיות קרובין זה לזה ועוד וכי שואלין היו זה מזה והתני לודא איש איש ממלאכתו אשר המה עושים ממלאכתו היה עושה ולא היה עושה ממלאכת חבירו ועמדו הקושיות הללו בלא פירוק ואקשי תוב אדבעית זורק בר"ה מנ"ל מכלל דמעביר פשיטא לן מנא לן דמעביר ד' אמות ברה"ר חייב אלא מעביר גמרא גמירי לה זורק נמי גמרא גמירי לה:

13 מגלת סתרים שהיה כתוב בה אבות מלאכות מ' חסר אחת ואם עשאן כולן בהעלם אחת אינו חייב על אחת מהן כלומר אינו חייב אלא ל"ח חטאות שיש אחת בהן שהוא פטור עליה ונמצא ספק בכולן ואמר שמואל מקושש מעביר ד' אמות ברה"ר הוה פי' כיון שנסקל נתברר כי המעביר ד' אמות ברשות הרבים אינו מן הספיקות אלא ודאי חייב:

14 במתניתא תנא תולש היה והוא הקוצר רב אחא אמר מעמר היה כל אחד מאלו אומרים זו היא הברירה בלא ספק דחייב ור' עקיבא שאמר מקושש זה צלפחד נדחו דבריו. ופירשו דלא גמר מפי רבו ג"ש זו אלא הוא לעצמו דן זה וקיי"ל אדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו ומזאת אתה למד דכל ג"ש דלא גמרא הוא ליכא למיסמך עלה. ור' עקיבא כיון דלא הות גמרא בידיה לפיכך נידחת ולא קבלה ממנו. ואף לא עמד שאהרן נצטרע ואי משום דכתיב ויחר אף ה' בם בנזיפה בעלמא:

« רבינו חננאל על מסכת שבת צ״ו ע״ב רבינו חננאל על מסכת שבת צ״ח ע״א »