רבינו חננאל על מסכת שבת ק״א

« רבינו חננאל על מסכת שבת ק׳ ע״ב רבינו חננאל על מסכת שבת ק״ב ע״א »

1 זבחים פתח ↗

אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כׇּל כִּבְשֵׁי כְּבָשִׁים – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת לְאַמָּה, חוּץ מִכִּבְשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – שֶׁהָיָה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע בְּזַכְרוּתָא.

3 עירובין פתח ↗

מַתְנִי׳ כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוּךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת — רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ לְתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. גְּמָ׳ יָתֵיב אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין, וְיָתֵיב אַבָּיֵי גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן סָבְרִי כְּשֵׁם שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַטָּה, כָּךְ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַעְלָה. אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: כְּשֵׁם שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַטָּה, כָּךְ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין לְמַעְלָה, אַמַּאי רְשׁוּת אַחַת הֵן? וְאִי קָסָבַר אֵין חֲלוּקִין, דְּכׇל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה רְשׁוּת אַחַת הִיא — אֲפִילּוּ גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְנָמוּךְ עֲשָׂרָה, נָמֵי! אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: לָא שְׁמִיעַ לְכוּ הָא דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת וְהֵן רְשׁוּת אַחַת, כְּגוֹן עַמּוּד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה — אָסוּר לְכַתֵּף עָלָיו, גְּזֵירָה מִשּׁוּם תֵּל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. הָכִי נָמֵי, גְּזֵירָה מִשּׁוּם תֵּל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. סְבוּר מִינָּה אֲפִילּוּ מַכְתֶּשֶׁת וַאֲפִילּוּ גִּיגִית. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי, הָכִי אָמַר מָר: לֹא אָמַר רַבִּי מֵאִיר אֶלָּא עַמּוּד וְאַמַּת הָרֵיחַיִם, הוֹאִיל וְאָדָם קוֹבֵעַ לָהֶן מָקוֹם. וַהֲרֵי כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, דְּקָבוּעַ, וְאָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשֶׁתִּימְצֵי לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר: גַּגִּין רְשׁוּת לְעַצְמָן, חֲצֵירוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן, קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן. מַאי לָאו, דִּשְׁרֵי לְטַלְטוֹלֵי דֶּרֶךְ כּוֹתֶל! אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא, לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא דֶּרֶךְ פְּתָחִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אִיתְּמַר, רַב אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ. בִּמְחִיצוֹת הַנִּיכָּרוֹת — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי — בִּמְחִיצוֹת שֶׁאֵינָן נִיכָּרוֹת. רַב אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — לָא אָמַר: ״גּוּד אַסֵּיק מְחִיצְתָּא״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ — דְּאָמַר: ״גּוּד אַסֵּיק מְחִיצְתָּא״. תְּנַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת לְעַצְמוֹ. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל נִיחָא, אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא. אָמְרִי בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל הֲוָה אָמְרִינַן: בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמְרוּ: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְהָנֵי דְּבֵי שְׁמוּאֵל תָּנוּ: אֵין לָהֶן אֶלָּא גַּגָּן. מַאי ״אֵין לָהֶן אֶלָּא גַּגָּן״, לָאו דִּשְׁרוּ לְטַלְטוֹלֵי בְּכוּלֵּיהּ? וּמִי אַלִּימָא מִמַּתְנִיתִין, דְּאוֹקֵימְנָא שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה?! הָכִי נָמֵי, שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג זֶה. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן: גַּג גָּדוֹל הַסָּמוּךְ לְקָטָן — הַגָּדוֹל מוּתָּר, וְהַקָּטָן אָסוּר. וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין עַל זֶה וְדִיּוּרִין עַל זֶה, דְּהָוְיָא לַהּ הָא דְּקָטָן מְחִיצָה נִדְרֶסֶת. אֲבָל אֵין דִּיּוּרִין עַל זֶה וְעַל זֶה — שְׁנֵיהֶן מוּתָּרִין. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי אֲמַרִי לְכוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחִיצָה עַל זֶה וּמְחִיצָה עַל זֶה, דְּגָדוֹל מִישְׁתְּרֵי בְּגִיפּוּפֵי, וְקָטָן נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ. אֲבָל אֵין מְחִיצָה לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְהָא דִּיּוּרִין אֲמַרְתְּ לַן! אִי אֲמַרִי לְכוּ דִּיּוּרִין, הָכִי אֲמַרִי לְכוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל זֶה וּמְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל זֶה, דְּגָדוֹל מִישְׁתְּרֵי בְּגִיפּוּפֵי וְקָטָן נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ. אֲבָל יֵשׁ מְחִיצָה רְאוּיָה לְדִירָה עַל הַגָּדוֹל, וְאֵין רְאוּיָה לְדִירָה עַל הַקָּטָן — אֲפִילּוּ קָטָן שְׁרֵי לִבְנֵי גָדוֹל. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא עֲבוּד מְחִיצָה, סַלּוֹקֵי סַלִּיקוּ נַפְשַׁיְיהוּ מֵהָכָא. כְּהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: עָשָׂה סוּלָּם קָבוּעַ לְגַגּוֹ — הוּתַּר בְּכׇל הַגַּגִּין כּוּלָּן. אָמַר אַבָּיֵי: בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ וְעָשָׂה לְפָנֶיהָ דַּקָּה אַרְבַּע — הוּתַּר בְּכׇל הַגַּגִּין כּוּלָּן. אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁהַדַּקָּה לְאִיסּוּר, הֵיכִי דָּמֵי — דַּעֲבִידָא לַהֲדֵי תַּרְבִּיצָא דְבֵיתֵיהּ, דְּאָמַר לְנַטּוֹרֵי תַּרְבִּיצָא הוּא דַּעֲבִידָא. בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּעַמּוּד מַהוּ? אָמַר רַבָּה: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, כַּרְמְלִית וּרְשׁוּת הַיָּחִיד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? וְרָמֵי בַּר חָמָא אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בַּהּ, אֶלָּא הָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּאַכְסַדְרָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא הַאי חֲזֵי לְדִירָה וְלָא הַאי חֲזֵי לְדִירָה — חֲדָא רְשׁוּתָא הִיא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּמִגַּג לְגַג אֲסִיר, מִגַּג לְאַכְסַדְרָה נָמֵי אֲסִיר. בָּעֵי רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּחוּרְבָּה, מַהוּ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לָאו הַיְינוּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא?! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: וְכִי מֵאַחֵר אֲתַאי וּנְצַאי? אַכְסַדְרָה לָא חַזְיָא לְדִירָה, וְחוּרְבָּה חַזְיָא לְדִירָה. וְכִי מֵאַחַר דְּחַזְיָא לְדִירָה מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ! ״אִם תִּימְצֵי לוֹמַר״ קָאָמַר: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אַכְסַדְרָה לָא חַזְיָא לְדִירָה — חוּרְבָּה חַזְיָא לְדִירָה? אוֹ דִילְמָא: הַשְׁתָּא מִיהָא לֵית בַּהּ דָּיוֹרִין. תֵּיקוּ. גַּגִּין הַשָּׁוִין לְרַבִּי מֵאִיר, וְגַג יְחִידִי לְרַבָּנַן, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב! הָתָם לָא מִינַּכְרָא מְחִיצְתָּא. הָכָא מִינַּכְרָא מְחִיצְתָּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַשְׁיָא דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל! הָתָם, לָא הָוֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. הָכָא, הָוֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, וְהָנֵי מְחִיצוֹת לְמַטָּה עֲבִידָן, לְמַעְלָה לָא עֲבִידָן, וְהָוֵה כְּקַרְפֵּף יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה, וְכׇל קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. אִיתְּמַר, סְפִינָה. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ — דְּהָא אִיכָּא מְחִיצָתָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — מְחִיצוֹת לְהַבְרִיחַ מַיִם עֲשׂוּיוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף לִשְׁמוּאֵל: הִילְכְתָא כְּווֹתָךְ אוֹ הִילְכְתָא כְּרַב? אֲמַר לֵיהּ: הִילְכְתָא כְּרַב. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: וּמוֹדֶה רַב שֶׁאִם כְּפָאָהּ עַל פִּיהָ, שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. כְּפָאָהּ, לְמַאי? אִילֵימָא לָדוּר תַּחְתֶּיהָ, מַאי שְׁנָא מִגַּג יְחִידִי? אֶלָּא שֶׁכְּפָאָהּ לְזוֹפְתָהּ. רַב אָשֵׁי מַתְנֵי לַהּ אַסְּפִינָה, וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ אַאַכְסַדְרָא. דְּאִיתְּמַר, אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ — אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע — לָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וְרַב אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, לִיטַּלְטְלֵי מִגַּג לְחָצֵר?! גְּזֵירָה מִשּׁוּם דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי. וּשְׁמוּאֵל אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, נִיטַּלְטֵל מִגַּג לְקַרְפֵּף. אָמַר רָבָא בַּר עוּלָּא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִפָּחֵת הַגָּג. אִי הָכִי, מִקַּרְפֵּף לְקַרְפֵּף נָמֵי לָא יְטַלְטֵל, דִּילְמָא מִיפְּחִית וְאָתֵי לְטַלְטוֹלֵי? הָתָם, אִי מִיפְּחִית מִינַּכְרָא לֵיהּ מִילְּתָא. הָכָא, אִי מִיפְּחִית לָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא. אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר גַּגִּין רְשׁוּת לְעַצְמָן, חֲצֵירוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן, קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן. לְדִבְרֵי חֲכָמִים: גַּגִּין וַחֲצֵירוֹת רְשׁוּת אַחַת, קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן. לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן: כּוּלָּן רְשׁוּת אַחַת הֵן. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: כׇּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת הֵן, וְאָסוּר לְהַעֲלוֹת וּלְהוֹרִיד מִן הַגַּגִּין לֶחָצֵר וּמִן הֶחָצֵר לְגַגִּין. וְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בֶּחָצֵר — מוּתָּר לְטַלְטְלָן בֶּחָצֵר, בַּגַּגִּין — מוּתָּר לְטַלְטְלָן בַּגַּגִּין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוּךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וְאֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אָמַר רַבִּי, כְּשֶׁהָיִינוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּתְקוֹעַ, הָיִינוּ מַעֲלִין שֶׁמֶן וַאֲלוּנְטִית מִגַּג לְגַג, וּמִגַּג לְחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְקַרְפֵּף, וּמִקַּרְפֵּף לְקַרְפֵּף אַחֵר, עַד שֶׁהָיִינוּ מַגִּיעִין אֵצֶל הַמַּעְיָין שֶׁהָיִינוּ רוֹחֲצִין בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה וְהָיִינוּ מַעֲלִין תּוֹרָה מֵחָצֵר לְגַג, וּמִגַּג לְחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְקַרְפֵּף לִקְרוֹת בּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין שְׁעַת הַסַּכָּנָה רְאָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגִּין וְכוּ׳. אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהוּא שֶׁלֹּא עֵירְבוּ. אֲבָל עֵירְבוּ — לָא, דְּגָזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מָאנֵי דְבָתִּים לֶחָצֵר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּין עֵירְבוּ בֵּין שֶׁלֹּא עֵירְבוּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי לְחָשְׁךָ, בֵּין עֵירְבוּ וּבֵין שֶׁלֹּא עֵירְבוּ? מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: לִשְׁמוּאֵל וּלְרַבִּי יוֹחָנָן, יֹאמְרוּ: שְׁנֵי כֵלִים בְּחָצֵר אַחַת, זֶה מוּתָּר וְזֶה אָסוּר! רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּלָא גָּזַר. דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעֵירְבוּ שְׁתֵּי הַחִיצוֹנוֹת עִם הָאֶמְצָעִית — הִיא מוּתֶּרֶת עִמָּהֶן, וְהֵן מוּתָּרוֹת עִמָּהּ, וּשְׁתֵּי הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרִין זוֹ עִם זוֹ. וְלָא גָּזַר דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מָאנֵי דְּהָא חָצֵר לְהָא חָצֵר, הָכִי נָמֵי לָא גָּזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מָאנֵי דְבָתִּים לְחָצֵר. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶחָד גַּגּוֹת אֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּעֵירְבוּ — הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ מָאנֵי דְבָתִּים בְּחָצֵר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּשֶׁלֹּא עֵירְבוּ — הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ מָאנֵי דְבָתִּים בְּחָצֵר? הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בְּכוּמְתָּא וְסוּדָרָא. תָּא שְׁמַע: אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ, כׇּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — לַמִּרְפֶּסֶת. פָּחוֹת מִכָּאן — לֶחָצֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁהָיוּ אֵלּוּ שֶׁל רַבִּים וְאֵלּוּ שֶׁל רַבִּים, וְעֵירְבוּ אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן. אוֹ שֶׁל יְחִידִים שֶׁאֵין צְרִיכִין לְעָרֵב. אֲבָל הָיוּ שֶׁל רַבִּים, וְשָׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ — גַּג וְחָצֵר וְאַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת כּוּלָּן רְשׁוּת אַחַת הֵן. טַעְמָא דְּלֹא עֵירְבוּ, הָא עֵירְבוּ לָא! הָא מַנִּי — רַבָּנַן הִיא. דַּיְקָא נָמֵי, דְּלָא קָתָנֵי קַרְפֵּף וּמָבוֹי. שְׁמַע מִינַּהּ. תָּא שְׁמַע: חָמֵשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לְמָבוֹי, וְשָׁכְחוּ כּוּלָּם וְלֹא עֵירְבוּ — אָסוּר לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא מֵחָצֵר לַמָּבוֹי וּמִן הַמָּבוֹי לֶחָצֵר. וְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בֶּחָצֵר — מוּתָּר לְטַלְטְלָן בֶּחָצֵר, וּבַמָּבוֹי אָסוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁהֵן שֶׁל רַבִּים, וְשָׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ, גַּג וְחָצֵר וְאַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת וְקַרְפֵּף וּמָבוֹי — כּוּלָּן רְשׁוּת אַחַת הֵן. טַעְמָא דְּלֹא עֵירְבוּ, הָא עֵירְבוּ — לָא. מַאי ״לֹא עֵירְבוּ״: לֹא עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, הָא חָצֵר וּבָתִּים — עֵירְבוּ. וְהָא ״לֹא עֵירְבוּ״ קָתָנֵי! מַאי ״לֹא עֵירְבוּ״: לֹא נִשְׁתַּתְּפוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאֲמַר לְהוּ: לְדִידִי לָא שְׁנָא עֵירְבוּ, וְלָא שְׁנָא לָא עֵירְבוּ. אֶלָּא לְדִידְכוּ, אוֹדוֹ לִי מִיהַת דְּהֵיכָא דְּלֹא עֵירְבוּ רְשׁוּת אַחַת הִיא. וַאֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: לָא — שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן. אָמַר מָר: וּבַמָּבוֹי אָסוּר. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ — אֵין מְטַלְטְלִין אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. אֵימָא: וּלְמָבוֹי — אָסוּר. הַיְינוּ רֵישָׁא! מִשְׁנָה יַתִּירָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּעֵירְבוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עֵירְבוּ — מוֹדוּ לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה. וּתְנַן: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ פֵּירוֹת — אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִים, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה? מַאי ״לְמַטָּה״ — לְמַטָּה לַבָּתִּים. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְאוֹכֵל, וְזֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְאוֹכֵל! אֲמַר לֵיהּ: וְכִי רַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ, רַבִּי חִיָּיא מִנַּיִן לוֹ? אִתְּמַר: שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת וְחוּרְבָּה אַחַת בֵּינֵיהֶם, אַחַת עֵירְבָה וְאַחַת לֹא עֵירְבָה, אָמַר רַב הוּנָא: נוֹתְנִין אוֹתָהּ לָזוֹ שֶׁלֹּא עֵירְבָה, אֲבָל לְשֶׁעֵירְבָה — לָא. דִילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מָאנֵי דְבָתִּים לְחוּרְבָּה. וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אַף לְשֶׁעֵירְבָה, וּשְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. וְאִם תֹּאמַר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת, מִפְּנֵי מָה אֵין נוֹתְנִין חָצֵר שֶׁלֹּא עֵירְבָה לְחָצֵר שֶׁעֵירְבָה? הָתָם, כֵּיוָן דְּמִנַּטְרִי מָאנֵי דְבָתִּים בְּחָצֵר, אָתֵי לְאַפּוֹקֵי. הָכָא בְּחוּרְבָּה, כֵּיוָן דְּלָא מִנַּטְרִי מָאנֵי דְחָצֵר בְּחוּרְבָּה, לָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי. אִיכָּא דְּאָמְרִי, חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אַף לְשֶׁעֵירְבָה, וּשְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. וְאִם תֹּאמַר: שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת — לְפִי שֶׁאֵין נוֹתְנִים חָצֵר שֶׁלֹּא עֵירְבָה לְחָצֵר שֶׁעֵירְבָה. הָתָם, כֵּיוָן דְּמִנַּטְרִי מָאנֵי דְבָתִּים בְּחָצֵר — לָא שָׁרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, דְּאָתֵי לְאַפּוֹקֵי. אֲבָל בְּחוּרְבָּה לָא מִנַּטְרִי. מַתְנִי׳ גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן — הַגָּדוֹל מוּתָּר, וְהַקָּטָן אָסוּר. חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. גְּמָ׳ לְמָה לֵיהּ לְמִיתְנֵי תַּרְתֵּי? לְרַב, קָתָנֵי גַּג דּוּמְיָא דְחָצֵר: מָה חָצֵר מִנַּכְרָא מְחִיצְתָּא, אַף גַּג נָמֵי מִנַּכְרָא מְחִיצְתָּא. וְלִשְׁמוּאֵל, גַּג דּוּמְיָא דְחָצֵר: מָה חָצֵר דְּקָא דָרְסִי לַהּ רַבִּים, אַף גַּג נָמֵי דְּקָא דָרְסִי לֵיהּ רַבִּים. יָתֵיב רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב חָנָן, וְיָתֵיב אַבָּיֵי גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ מִמַּתְנִיתִין דָּיוֹרֵי גְדוֹלָה בַּקְּטַנָּה, וְאֵין דָּיוֹרֵי קְטַנָּה בַּגְּדוֹלָה. כֵּיצַד? גְּפָנִים בַּגְּדוֹלָה — אָסוּר לִזְרוֹעַ אֶת הַקְּטַנָּה. וְאִם זָרַע — זְרָעִין אֲסוּרִין, גְּפָנִים מוּתָּרִין. גְּפָנִים בַּקְּטַנָּה — מוּתָּר לִזְרוֹעַ אֶת הַגְּדוֹלָה. אִשָּׁה בַּגְּדוֹלָה וָגֵט בַּקְּטַנָּה — מִתְגָּרֶשֶׁת. אִשָּׁה בַּקְּטַנָּה וְגֵט בַּגְּדוֹלָה — אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת. צִבּוּר בַּגְּדוֹלָה וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּקְּטַנָּה — יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן. צִיבּוּר בַּקְּטַנָּה וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּגְּדוֹלָה — אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן. תִּשְׁעָה בַּגְּדוֹלָה וְיָחִיד בַּקְּטַנָּה — מִצְטָרְפִין. תִּשְׁעָה בַּקְּטַנָּה וְאֶחָד בַּגְּדוֹלָה — אֵין מִצְטָרְפִין. צוֹאָה בַּגְּדוֹלָה — אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּקְּטַנָּה. צוֹאָה בַּקְּטַנָּה — מוּתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּגְּדוֹלָה. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר. שֶׁאִילְמָלֵי אֵין מְחִיצָה, מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְאִילּוּ הַשְׁתָּא אֲסוּרָה! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְאַבָּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר?! וְהָא תְּנַן: חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה — גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. וְאִילּוּ הִשְׁוָה אֶת גִּיפּוּפֶיהָ גְּדוֹלָה נָמֵי אֲסוּרָה! אֲמַר לֵיהּ, הָתָם סִילּוּק מְחִיצּוֹת הוּא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָא אִתְּמַר: סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין — כְּשֵׁירָה. וְאִילּוּ הִשְׁוָה פַּצִּימֶיהָ — פְּסוּלָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְדִידִי כְּשֵׁירָה, לְדִידָךְ סִילּוּק מְחִיצּוֹת הִיא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָתַנְיָא: בַּיִת שֶׁחֶצְיוֹ מְקוֹרֶה וְחֶצְיוֹ אֵינוֹ מְקוֹרֶה, גְּפָנִים כָּאן — מוּתָּר לִזְרוֹעַ כָּאן. וְאִילּוּ הִשְׁוָה אֶת קֵרוּיוֹ — אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם סִילּוּק מְחִיצּוֹת הוּא. שְׁלַח לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי בְּיַד רַב שְׁמַעְיָה בַּר זְעֵירָא: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָתַנְיָא: יֵשׁ בִּמְחִיצוֹת הַכֶּרֶם לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד? כֶּרֶם הַנָּטוּעַ עַד עִיקַּר מְחִיצָה — זוֹרֵעַ מֵעִיקַּר מְחִיצָה וְאֵילָךְ. שֶׁאִילּוּ אֵין שָׁם מְחִיצָה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְזֶה הוּא מְחִיצּוֹת הַכֶּרֶם לְהָקֵל. וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד? הָיָה מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, שֶׁאִילְמָלֵי אֵין מְחִיצָה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְזוֹהִי מְחִיצוֹת הַכֶּרֶם לְהַחְמִיר. אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אוֹתְבַן מִמַּתְנִיתִין, דִּתְנַן: קָרַחַת הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. מְחוֹל הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם? כֶּרֶם שֶׁחָרַב אֶמְצָעִיתוֹ. אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. אֵי זוֹ הִיא מְחוֹל הַכֶּרֶם? בֵּין הַכֶּרֶם לַגָּדֵר. שֶׁאִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה — נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. אֶלָּא — הָתָם לָאו הַיְינוּ טַעְמָא, דְּכֹל אַרְבַּע אַמּוֹת לְגַבֵּי כֶרֶם עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. לְגַבֵּי גָדֵר, כֵּיוָן דְּלָא מִזְדַּרְעָן — אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. דְּבֵינֵי בֵּינֵי, אִי אִיכָּא אַרְבַּע — חֲשִׁיבָן, וְאִי לָא — לָא חֲשִׁיבָן. אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה קַרְפֵּיפוֹת זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מְגוּפָּפִים, וְהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ מְגוּפָּף, וְיָחִיד בָּזֶה וְיָחִיד בָּזֶה — נַעֲשֶׂה כִּשְׁיָירָא, וְנוֹתְנִין לָהֶן כׇּל צוֹרְכָּן וַדַּאי. אֶמְצָעִי מְגוּפָּף וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֵינָן מְגוּפָּפִין, וְיָחִיד בָּזֶה וְיָחִיד זֶה וְיָחִיד בָּזֶה — אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא בֵּית שֵׁשׁ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶחָד בָּזֶה וְאֶחָד בָּזֶה וּשְׁנַיִם בָּאֶמְצָעִי, מַהוּ? אִי לְהָכָא נָפְקִי — תְּלָתָא הָווּ, וְאִי לְהָכָא נָפְקִי — תְּלָתָא הָווּ. אוֹ דִילְמָא: חַד לְהָכָא נָפֵיק, וְחַד לְהָכָא נָפֵיק. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר חַד לְהָכָא נָפֵיק וְחַד לְהָכָא נָפֵיק, שְׁנַיִם בָּזֶה וּשְׁנַיִם בָּזֶה וְאֶחָד בְּאֶמְצָעִי מַהוּ? הָכָא וַדַּאי, אִי לְהָכָא נָפֵיק — תְּלָתָא הָווּ, וְאִי לְהָכָא נָפֵיק — תְּלָתָא הָווּ, אוֹ דִילְמָא: אֵימַר לְהָכָא נָפֵיק, וְאֵימַר לְהָכָא נָפֵיק. וְהִלְכְתָא בַּעְיַין לְקוּלָּא. אָמַר רַב חִסְדָּא: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — אֵין מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ כּוּלּוֹ בְּגִידּוּד אוֹ כּוּלּוֹ בִּמְחִיצָה. מֵיתִיבִי: שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְעֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הַתַּחְתּוֹנָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם! אָמַר רַב: מוֹדֶה רַב חִסְדָּא בַּתַּחְתּוֹנָה, הוֹאִיל וְרוֹאֶה פְּנֵי עֲשָׂרָה. אִי הָכִי: תַּחְתּוֹנָה — תְּעָרֵב שְׁנַיִם וְלֹא תְּעָרֵב אֶחָד, עֶלְיוֹנָה — לֹא תְּעָרֵב לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עֶלְיוֹנָה מְגוּפֶּפֶת עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: פָּחוֹת מִכָּאן — מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם, אִי בָּעֲיָא — חַד תְּעָרֵב, אִי בָּעֲיָא — תְּרֵי תְּעָרֵב! אָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כְּגוֹן שֶׁנִּפְרְצָה הַתַּחְתּוֹנָה בִּמְלוֹאָהּ לָעֶלְיוֹנָה. אִי הָכִי, תַּחְתּוֹנָה חַד תְּעָרֵב, תְּרֵי לָא תְּעָרֵב. עֶלְיוֹנָה, אִי בָּעֲיָא — תְּרֵי תְּעָרֵב, אִי בָּעֲיָא — חַד תְּעָרֵב. אִין הָכִי נָמֵי. וְכִי קָתָנֵי ״פָּחוֹת מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם״, אַתַּחְתּוֹנָה. דְּרַשׁ מָרִימָר: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — מִצְטָרְפִין. אַשְׁכְּחֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: תָּנֵי מָר מִידֵּי בִּמְחִיצָה? אֲמַר לֵיהּ: לָא. וְהִלְכְתָא: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה מִצְטָרְפִין. בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: דָּיוֹרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת, מַהוּ שֶׁיֵּאָסְרוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא, תָּא שְׁמַע: חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה — הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. אָמַר רַבָּה: אֵימַר מִבְּעוֹד יוֹם נִפְרְצָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא תֵּימָא מָר ״אֵימַר״, אֶלָּא וַדַּאי מִבְּעוֹד יוֹם נִפְרְצָה. דְּהָא מָר הוּא דְּאָמַר, בְּעַי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא וּבְעַי מִינֵּיהּ מֵרַב יְהוּדָה: עֵירַב דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְנִסְתַּם הַפֶּתַח, עֵירַב דֶּרֶךְ חַלּוֹן וְנִסְתַּם הַחַלּוֹן, מַהוּ? וְאָמַר לִי: שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה הוּתְּרָה. אִתְּמַר, כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת שֶׁנָּפַל, רַב אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה, וְזֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה. וְהָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דְּרַב וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ יָתְבִי בְּהָהוּא חָצֵר, נְפַל גּוּדָּא דְּבֵינֵי בֵּינֵי, אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל: שְׁקוּלוּ גְּלִימָא, נְגִידוּ בַּהּ. אַהְדְּרִינְהוּ רַב לְאַפֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל: אִי קָפֵיד אַבָּא, שְׁקוּלוּ הֶמְיָינֵיהּ וּקְטַרוּ בָּהּ. וְלִשְׁמוּאֵל לְמָה לִי הָא? הָא אָמַר: זֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה וְזֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה! שְׁמוּאֵל עָבֵיד לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא. וְרַב, אִי סְבִירָא לֵיהּ דַּאֲסִיר — לֵימָא לֵיהּ! אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה. אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא אַהְדְּרִינְהוּ לְאַפֵּיהּ? דְּלָא נֵימְרוּ כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לֵיהּ וַהֲדַר בֵּיהּ מִשְּׁמַעְתֵּיהּ. מַתְנִי׳ חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — הַמַּכְנִיס מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ — חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּכַרְמְלִית. גְּמָ׳ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִשּׁוּם דְּנִפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים הָוְיָא לַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים?! אִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רַבִּים שֶׁבֵּרְרוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָן, מַה שֶּׁבֵּרְרוּ בֵּרְרוּ. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁאָבְדָה לָהֶן דֶּרֶךְ בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי כְּגוֹן שֶׁאָבְדָה לָהֶן דֶּרֶךְ בְּאוֹתָהּ חָצֵר, וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: עַד מְקוֹם מְחִיצָה מַחֲלוֹקֶת. אֵימָא: עַל מְקוֹם מְחִיצָה מַחֲלוֹקֶת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ, וְרַבָּנַן סָבְרִי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — לָאו כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ. וְלִיפְלוֹג בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים בְּעָלְמָא? אִי אִיפְּלִיגוּ בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים בְּעָלְמָא, הֲוָה אָמְרִינַן: כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא חִיפּוּפֵי, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא חִיפּוּפֵי — אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. וְהָא ״מִתּוֹכָהּ״ קָאָמַר! אַיְּידֵי דַּאֲמוּר רַבָּנַן ״מִתּוֹכָהּ״, אָמַר אִיהוּ נָמֵי ״מִתּוֹכָהּ״. וְרַבָּנַן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וּמַהְדְּרוּ לֵיהּ אִינְהוּ ״מִתּוֹכָהּ״! הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִי לָא קָא מוֹדֵית לַן הֵיכָא דְּטִילְטֵל מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ — דְּפָטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּרְמְלִית? צִידֵּי נָמֵי לָא שְׁנָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָתָם לָא קָא דָרְסִי לַהּ רַבִּים, הָכָא קָא דָרְסִי לַהּ רַבִּים. מַתְנִי׳ חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹתָיו, וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו — מוּתָּרִים בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, וַאֲסוּרִים לֶעָתִיד לָבֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם מוּתָּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת — מוּתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא — אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת. גְּמָ׳ בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּעֶשֶׂר, מַאי שְׁנָא מֵרוּחַ אַחַת דְּאָמַר פִּיתְחָא הוּא, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת נָמֵי פִּיתְחָא הוּא! אֶלָּא בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר, אִי הָכִי — אֲפִילּוּ מֵרוּחַ אַחַת נָמֵי! אָמַר רַב: לְעוֹלָם בְּעֶשֶׂר, וּכְגוֹן שֶׁנִּפְרְצָה בְּקֶרֶן זָוִית. דְּפִיתְחָא בְּקֶרֶן זָוִית לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי. וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹתָיו. מַאי שְׁנָא מֵרוּחַ אַחַת, דְּאָמְרִינַן: פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. מִשְׁתֵּי רוּחוֹת נָמֵי לֵימָא: פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם! אָמְרִי דְּבֵי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כְּגוֹן שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית וְקֵירוּיוֹ בַּאֲלַכְסוֹן, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר. אִי הָכִי, מֵרוּחַ אַחַת נָמֵי! מִשּׁוּם בַּיִת. וּבַיִת גּוּפֵיהּ תִּקְשֵׁי: מַאי שְׁנָא מֵרוּחַ אַחַת, דְּאָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם, מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת נָמֵי נֵימָא: פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם! וְתוּ: מִי אִית לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם? וְהָא אִתְּמַר: אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת! הָא לָא קַשְׁיָא: כִּי לֵית לֵיהּ — בְּאַרְבַּע, אֲבָל בְּשָׁלֹשׁ — אִית לֵיהּ. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! כִּדְאָמְרִי בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כְּגוֹן שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית וְקֵירוּיוֹ בַּאֲלַכְסוֹן, הָכָא נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית וְקֵירוּיוֹ בְּאַרְבַּע. שְׁמוּאֵל לֹא אָמַר כְּרַב, אֲלַכְסוֹן לָא קָתָנֵי. וְרַב לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל, אִם כֵּן הָוְיָא לֵיהּ אַכְסַדְרָה, וְרַב לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: אַכְסַדְרָה מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ. דְּאִיתְּמַר, אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, לָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. בְּעֶשֶׂר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי — בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּיָתֵר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי — בְּעֶשֶׂר. וְהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: קוֹרָה אַרְבָּעָה מַתִּיר בְּחוּרְבָּה, וְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: קוֹרָה אַרְבָּעָה מַתִּיר בְּמַיִם, מַנִּי? לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ בְּעֶשֶׂר לָא פְּלִיגִי: בְּעֶשֶׂר, וְדִבְרֵי הַכֹּל. לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ בְּעֶשֶׂר פְּלִיגִי: כְּרַב. לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי, דְּאִיתְּמַר: סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין — כְּשֵׁירָה, אֵין לָהּ פַּצִּימִין, אַבָּיֵי אָמַר: כְּשֵׁירָה, וְרָבָא אָמַר: פְּסוּלָה. אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁירָה, אָמַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וְרָבָא אָמַר פְּסוּלָה, לָא אָמַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. לֵימָא אַבָּיֵי כְּרַב, וְרָבָא כִּשְׁמוּאֵל? אַלִּיבָּא דִשְׁמוּאֵל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְרַב: אַבָּיֵי כְּרַב. וְרָבָא — עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב הָתָם, אֶלָּא דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לְאַכְסַדְרָה עֲבִידִי. אֲבָל הָכָא, דְּהָנֵי מְחִיצוֹת לָאו לְסוּכָּה עֲבִידִי — לָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם מוּתָּרִין. אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי לֶאֱסוֹר, אוֹ לְהַתִּיר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֶאֱסוֹר. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֶאֱסוֹר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, כָּךְ אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת. אִיתְּמַר, רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת — מְעָרְבִין בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת, לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי יְהוּדָה בְּעֵירוּבִין — הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וַאֲמַר לֵיהּ רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה לְרַב יְהוּדָה: אָמַר שְׁמוּאֵל אֲפִילּוּ בְּמָבוֹי שֶׁנִּיטַּל קוֹרָתוֹ אוֹ לְחָיָיו? וַאֲמַר לֵיהּ: בְּעֵירוּבִין אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא בִּמְחִיצוֹת. אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל: כָּאן שֶׁנִּפְרְצָה לְכַרְמְלִית, כָּאן שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַתְנִי׳ הַבּוֹנֶה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים — מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: לָא תֵּימָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר שְׁתֵּי מְחִיצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, עוֹשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ! אֲמַר לֵיהּ: מֵהַהִיא — אִין, מֵהָא — לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, מִדְּקָתָנֵי: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מְעָרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״וְעוֹד״. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם דְּקָא סָבַר שְׁתֵּי מְחִיצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא — מַאי ״וְעוֹד״?! שְׁמַע מִינַּהּ. הַדְרָן עֲלָךְ כׇּל גַּגּוֹת

1 אם נח החפץ הזורק על גובהו של תל זה שהוא גבוה י' טפחים אע"פ שמצד אחר עולין בו בכבש כשיעור ד' אמות חייב ואפילו מכל סביביו משופע ועולה כיון שגובהו עשרה ושיפועו ד' אמות כרה"י דמיגבהו כגון זה ומפרש בגמ' זבחים ד' סג. אמר רמי בר אבא כל כבשי כבשים ג"א ומחצה לאמה חוץ מכבשו של מזבח ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע אבל אם אין התל עולה לגובה עשרה אלא מתוך שיפועו יתר מד' אמות לא מחשב כרה"י ומפורש במס' עירובין פרק עושין פסין בעא מיניה רחבה מרבה תל המתלקט י' מתוך ד' אמות ורבים בוקעין בו חייבין עליו משום רה"ר אי לא אליבא דרבנן לא תבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתיה הא אמור רבנן דלא אתו רבים מבטלי מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישה לא כל שכן כי תיבעי לך אליבא דר' יהודה ואע"ג דפשיט רבה אליבא דר' יהודה ואפילו במעלות בית חרון לאו הלכתא כר' יהודה והא דרבי דאמר אם היתה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין וחכ"א אין צריך דעיקר דשמעתא מעלות ומורדות שבא"י אין חייבין עליהן משום רה"ר לפי שאינן כדגלי מדבר ותנן נמי הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו.

2 אמר רבא ל"ש אלא בהר המתלקט י' מתוך ד' אמות אבל הר המתלקט י' מתוך ה' מודדו מדידה יפה רב הונא מתני לה לקולא לא שנו אלא בהר המתלקט י' מתוך ה' אבל הר המתלקט עשרה מתוך ד' אמות אומדו והולך לו. זרק לתוך ד' אמות ונתגלגל חוץ לד' אמות פטור מ"ט שלא היתה מחשבתו חוץ לד' אמות זרק חוץ לד' אמות וחזר לתוך ד' אמות חייב והוא שנח בחוץ לד' אמות ע"ג משהו ואחר שנח התם חזר. זה כבר פירשנוהו למעלה בפלוגתא דרבי עקיבא ורבנן דתנן הזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר' עקיבא מחייב וחכמים פוטרין דרבנן סברי אע"פ שזרק בתוך ג' ברה"ר שהן כלבוד צריך הנחה ע"ג משהו אבל קלוטה לאו כמי שהונחה דמיא והתם בזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ואע"ג דלא עבר ד' אמות ברה"ר אם נח ברה"ר ע"ג משהו וכן בזורק ברה"ר והעביר בזריקתו מתחלת ד' לסוף ד' אם נח ע"ג משהו חייב ואם לאו פטור אבל המעביר מתחלת ד' לסוף ד' אם כשיעור בבת אחת העביר אם נחה ע"ג משהו חייב ואם לאו פטור דאמרינן לענין המוציא מחנות דרך סטיו משום דר' יוחנן מידי דהוה המעביר חפץ ברה"ר לאו אע"ג דכמה דנקיט ליה ואזיל פטור כי מנח ליה חייב ואע"ג דהמעביר מחנות לפלטיא דרך סטיו לאו כי האי גוונא סלקא מיהו לענין מעביר שצריך הנחה הכין הוא והא דאמר רבא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת והעבירה דרך עליה חייב כלומר נצטרפת זו עם זו ונעשו כגרוגרת ואקשינן והא לא נח ושנינן כגון דהעבירה למטה מג' דהוא כלבוד. איני והאמר רבא תוך ג' לרבנן צריך הנחה ע"ג משהו ופרקינן כי קאמר רבא בזורק הכא במעביר ולענין דבר שאיגודו בידו ונתגלגל מרה"י מידו ויצא לרה"ר צריך הנחה ברה"ר ע"ג משהו דתנן בענין הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל מידו ר' יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הקרקע אלא כמלא חוט גוללו אצלו ואמרינן עלה אלא הא דאמר רבא תוך ג' לרבנן צריך הנחה ע"ג משהו לימא כתנאי א"ל לשמעתיה. אלא כולה ר' יהודה היא והכי קתני הגיע לי' טפחים הופכו על הכתב. בד"א בכותל משופע אבל בכותל שאינו משופע אפילו למטה מג' גוללו אצלו דברי ר' יהודה שר' יהודה אמר אפי' אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו מ"ט בעינן הנחה ע"ג משהו.

3 ור' יוחנן אמר דאמר להא שמעתא אמתניתין הא מיירי שאם זרק למקום מדרון שאין דרכו לנוח שם אם נח במקום מחשבתו ואח"כ נתגלגל חייב ואם לא נח פטור אבל רבא כי קאמר בזורק למקום שוה שסוף החפץ לנוח שם סד"א אם לא איתרמי ליה לנוח אלא נזדמן לו שיתגלגל משם כאלו נח דמי קמ"ל:

4 רקק מים ורה"ר מהלכת בו דקתני לה תרי זימני תלתא טעמי דאיתמרו בה איתכוון. חדא בין בימות החמה בין בימות הגשמים וחדא אע"ג דנפיש כוותיה לא תימא דאקופי מקפי ליה. וחדא אע"ג דלא הוי ההוא רקק ד' טפחים לא תימא כיון דמעט הוא לא מסגי ליה אינשי בגווה מפסע הוא דפסעי ליה קמ"ל אע"פ שהוא פחות מד' הזורק לתוכו חייב ודמי לגודא דגמלא:

5 הזורק מן הים לספינה ומן הספינה לים פטור אבל אסור שהים עצמו כרמלית הוא וספינה פעמים שהיא כרמלית ופעמים שהוא רה"י ופעמים שהיא מקום פטור וגרסינן בעירובין פרק כל גגות אתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה מ"ט כיון דאית לה מחיצה רה"י היא שמואל אמר אין מטלטלין אלא בד' אמות מחיצות הללו להבריח מים הם עשוים והלכתא כוותיה דרב. השתא היכא דאיתא רה"י אין מטלטלין מתוכה לים ולא מים לתוכה ואם הכניס או אם הוציא פטורין וכן היכא דהויא כרמלית דקיי"ל אין מטלטלין מכרמלית לכרמלית וזימנין דמהני עירובא אבל היכא דהוי מקום פטור מטלטלין מיניה לרה"י ומיניה לכרמלית ולא חיישינן ובלבד שלא יחליף ומשום הכי אמרינן אין כרמלית פחות מד'.

6 אמר רב ששת ותופסת עד עשרה ופירשנו דעד עשרה הויא כרמלית למעלה מי' לא ואקילו בה רבנן מקולי רה"ר ומקולי רה"י. מקולי רה"י דאי איכא ד' דעד ד' הויא כרמלית ואי לא לא הויא כרמלית ומקולי רה"ר דעד עשרה הוא דהויא כרמלית למעלה מעשרה מקום פטור הוא והיכא דצריכא לעיולי מיא מן הים לספינה רב הונא אמר מוציא זיז כל שהוא וממלא ומעייל ליה לספינה קסבר כרמלית מארעיתא דימא או דנהרא הוא ומשחינן מהתם. ותופסת עד עשרה טפחים ומן כד מטי לי' טפחים שלימא כרמלית והוות ליה מקום פטור ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי והא דאצריכו ליה זיז כי היכא דלהוי היכירא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ד' וממלא קסברי כרמלית משפת מיא משחינן ומיא ארעא סמיכתא היא וצריך לעשות מקום ד' חוץ לספינה כדי שיהא מקום פטור שמעלה המים מן הים או מן הנהר שהן כרמלית לאותו מקום שהוא מקום פטור ומשם מעייל להן לספינה פי' מקום זה כגון תיבה פחותה או סל פחותה וגרסי' בירושלמי ואם הוציא מן הים לספינה הרי הוציא מכרמלית לרה"י ואקשינן לרב הונא דאמר מוציא זיז כל שהוא וממלא מן הים לספינה ומנין דליכא י' מארעית נהרא לשפת מיא וקא מטלטל מכרמלית לרה"י ומשני גמירי אין ספינה מהלכת במים שיש בהן פחות מעשרה. ומקשינן ודלמא מורשא איכא. פי' מורשא כמו חפירה שיש בקרקעית הים ליחוש דלמא האי ספינה קיימא בההוא מורשא וסביביו מקום שממלא משם אין בו מקרקעית הים שפת המים י' טפחים וכיון דליתא י' טפחים אותו המים הן כרמלית וקמטלטל מכרמלית לרה"י ופריש רב ספרא גשושי אזלי קמה. כלומר כיון שמגעת הספינה במקום שהמים מעטין מתייראין שמא תשב הספינה בקרקעית הים או שמא תהיה שם סלע ותעבור עליו ותשבר ולפיכך מהלכין בני אדם ספנים מגששין ורואין המים אם הן מי ברכים או פחות או יותר וכיוצא בהם ואם יראו מקום נמוך פחות מי' ומקום גבוה י' טפחים אין מעבירין אותה אלא מחזירין אותה לדרך אחרת.

« רבינו חננאל על מסכת שבת ק׳ ע״ב רבינו חננאל על מסכת שבת ק״ב ע״א »