פתח עינים על סנהדרין ק״ט

1 א"כ ליבנו אחד בטורא וכו'. הלשון אינו מדוקדק והרב עיון יעקב נתקשה בזה ומישב ע"ש והנכון דה"ג א"כ ליבנו אחד טורא וכן ראיתי נסחא כן. והרב ב"ש מחק תיבת אלא וה"ג א"כ ליבנו אחד טורא אמר ר' ירמיה בר אלעזר נחלקו לג' כתות וכו' ונכון אבל מה שנסתייע מתנחומא עש"ב אינו מוכרח דמ"ש בתנחומא ונכה אותם בקרדומות יש לדחות דאין פירושו כדי שיזובו מימיו אלא לעשות מלחמה ודוק:

2 אמר רב יוסף בבל ובורסיף וכו'. עיין בב"ר פרשה ל"ו סימן י"ז ומ"ש הרב יפה תואר שם ע"ש:

3 ריב"ב אומר הרי הן כאבידה המתבקשת שנאמר תעיתי וכו'. הרב באר שבע מייתי דבבמדבר רבה פרשת קרח יליף ריב"ב ג"ש ולא כמו שפירש"י ע"ש. ושמעתי משם הרב הגדול מהר"ר אברהם רוזאניס הזקן זלה"ה שפירש מ"ש במדרש אמרו בני קרח מי שיעלה את השערים יעלה את אבא והביאוהו התוספות פ"ק דקדושין דף ל"א ע"ב דיש להסתפק ויאבדו מתוך הקהל מה פירושו אי כר"ע אי כריב"ב וכן בשילהי מכות אמרו הכי על ואבדתם בגוים. והנה כתיב טבעו בארץ שעריה איבד ושבר בריחיה והשערים יחזרו כי אבד ושבר היינו כאבידה המתבקשת וא"כ גם ויאבדו מתוך הקהל נפרש כריב"ב דהוי כאבידה המתבקשת וז"ש מי שיעלה את השערים אף דכתיב לשון אבידה דאינו אבידה גמורה הוא יעלה את אבא דגם ויאבדו מתוך הקהל אינו אבידה גמורה אלא כאבידה המתבקשת עכ"ד ואחר זמן רב ראיתי להרב ישרש יעקב בפ"ק דקדושין שכתב כן מפי השמועה: