מפרשים:
1 בלעם בלא עם וכו'. כתב הרב עיון יעקב אפשר דדריש הני דרשות מדבסוף פרשת וישלח כתיב בלע בן בעור ונראה שהכל אחד עכ"ל ומשמע מדבריו דסברא דנפשיה קאמר דבלע בן בעור דפרשת וישלח הוא ניהו בלעם. ויש להרגיש דבלע מלך באדום ומת במלכותו והוא והמלכים שאחריו מלכו קודם אלופי עשו. ואלו בלעם מקרא כתוב דהוא מפתור ארם נהרים ונהרג. ופשוט מרז"ל דהיה מיועצי פרעה. אמנם ראיתי להרא"ם פרשת בלק ד"ה ארץ בני עמו שכתב משם הראב"ע דבדרש בלע הוא בלעם וטען כי זה ארמי וזה אדומי. ומה שהקשה הרא"ם שם על הראב"ע במה שפירש ארץ בני עמו והם ארמיים וכו' שנראה שהוא מפרש ארץ בני עמו של בלעם ומה בא הכתוב לומר דסתם כל אדם אנשי ארצו הם מבני עמו ועוד מי גילה זה לו עד שטען מזה על דרש רז"ל בלעם הוא בלע עכ"ד. ק"ק דלא זכר שהרמב"ן בפירושו פירש בהדיא ארץ בני עמו של בלעם והטעם להזכיר כן מפני שהיה קוסם מן הארץ שכלה קסמים כענין שכתוב כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים עכ"ל ומה שהקשה עוד מי גילה לו וכו' לק"מ דאקרא דפרשת תצא סמיך דכתיב בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים:
2 השתא דעת בהמתו וכו'. עמ"ש בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פרשת בלק דף קכ"ה ע"ד בס"ד:
3 וכתיב ותהי לו סוכנת. בספר אמרי נועם פרשת בלק פירש שפיר ודלא מס' כספר פענח רזא פרשת חיי שרה וכבר בעניותי כתבתי בספרי הקטן פני דוד שם פרשת חיי שרה על דבריו ישתקע הדבר ולא יאמר ושם הבאתי דברי ספר אמרי נועם ופירשתי דבריו בס"ד. ועתה ראיתי בספר רגל ישרה דפירש דכתיב ההסכן בשני ההי"ן בתמיה וכי היתה לו סוכנת כדוד אלא לתשמיש ע"ש ונראה דלא זכר מש"ל דף כ"ו ע"ב הסוכן הלז וכתיב ותהי לו סוכנת ע"ש:
4 והיינו דקאמר להו נביא לישראל עמי זכר נא מה יעץ וכו'. הרב מהר"י פינטו פ"ק דברכות סימן כ"ח דרש"ה ארי כמין חומר במשז"ל בילקוט כי מראש צורים א"ל בלק ראה מה עתידים לעשות בשטים א"ל אתה צופה בשטים ואני צופה ורואה מה שעתידים לעשות בצורים עשה לך חרבות צורים והוא מכפר עליהם על כמה עבירות וזהו בעצם מאמר הנביא מה יעץ בלק ומה ענה אותו בלעם מן השטים עד הגלגל דבלק אמר שיראה שטים ובלעם הוא ענ"ה דמעיקרא רואה מה שיעשו בגלגל שימולו בצורים וכי תימא שבלעם היה שונא גמור לז"א למען דעת צדקות ה' שלא נתכעס וכיון שלא מצא לקללם חזר לבקש להם זכות זהו תורף דבריו בקצר אמיץ ע"ש שהאריך הרחיב בביאור המאמרים רח"ב רח"ב: ואפשר לפרש במאמר הילקוט הנזכר בהקדמה שביאר הרב פרשת דרכים יסודתו מהררי קדשו מדרשי רז"ל דמדת רחמיו שלענין הרעה אינו משגיח במה שעתיד לחטוא האדם וכמ"ש ע"פ כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם: וכל קבל דנא אם עתיד לעשות טובה מדתו יתברך לרחם עליו בעבור הטובה שעתיד לעשות והקשו מבן סורר ומורה שנדון על שם סופו. ותירץ הרב הקדוש מהר"א גאלנטי בספר קול בוכים דשאני בן סו"מ שבא מיפ"ת וכיון שהוא בא מביאה שלא כהוגן לכך נדון עש"ס ע"ש. והשתא ז"ש בלעם אתה רואה מה עתידים לעשות בשטים שלא כמדת הקב"ה לדון באשר הוא שם ולא להשגיח במה שעתידים לחטוא. ואני רואה מה שעתידים לעשות בצורים כי כן דרכו יתברך לראות הטובה שעתידין לעשות. והיינו דקאמר נביא בדבר ה'. עמי כלומר זרעא מעליא בני עליה דלהיותכם זרע קדש זכור מה יעץ בלק שהיה רוצה לדונכם עש"ם ובלעם השיבו דאדרבא לטובה רואה ה' מה שעתידים לעשות וזהו בשביל שאתם עמי זרע קדש לאפוקי בן סו"מ שנדון עש"ס. וזהו למען צדקות ה' שזה מרחמיו יתברך וגם שלא נתכעס ועי"ז בלעם על כרחו היה מליץ טוב ואפשר לרמוז דר"ת ושוב מול את בני ישראל שנית ר"ת גימטריא שטים שהוא במספר שטן דע"י המילה יתוקן מה שפגמו ביסוד בשטים והגבירו שט"ן:
5 א"ר יוחנן מברכתו של אותו רשע וכו'. עמ"ש בעניותי בנדרים דף פ"א ע"א בס"ד: