פני יהושע על שבת ק׳

1 בתוס' בד"ה פירות מבטלי מחיצתא וכו' אבל קצת קשה דבפרק חלון מייתי על בית שמילאוהו תבן דהוי לענין אהל דאורייתא עכ"ל. מיהו לפמ"ש בחידושי סוכה דף ד' דמייתי נמי הך מלתא דבית שמילאהו תבן וכתבתי שם דלאו מלתא דפשיטא היא דאיירי לענין אהל דאורייתא אלא דלענין חומרא דרבנן נמי משכחת לה שפיר ע"ש באריכות במה שכתבתי בפרש"י ובלשון התוספות ודו"ק :

2 בגמרא תנ"ה הזורק מן הים וכו' ר"ש אומר אם יש במקום שזרק עמוק י' ורחב ד' חייב ופרש"י דממילא שמעינן מדר"ש דמיא לא מבטלי מחיצה עכ"ל. והקשה הרשב"א ז"ל בחידושיו דאכתי מאי תנ"ה דקאמר דהא רבנן דר"ש פליגי וקאמרי פטור אלמא דמים מבטלי מחיצה וכתב לתרץ דרבנן ור"ש בעיקר דינא במלתא אחריתי פליגי והיינו דלרבנן אפילו בבור גמור שעמוק י' ורחב ד' העומד בכרמלית נמי לא הוי רה"י אלא שעדיין שם כרמלית עליו כשיטת הרמב"ם ז"ל לפי תחלת דברי הרשב"א משא"כ לר"ש הוי רה"י ממש והאריך בזה ע"ש ולענ"ד אין צורך לכל זה דאפשר לומר דרבנן לא פליגי עליה דר"ש בהא כיון שלא נזכר בדבריהם כלל הך מלתא דאם יש במקום שזרק וא"כ אפשר דר"ש לפרש דברי חכמים בא וכה"ג אשכחן בש"ס טובא ועי"ל דאפילו את"ל דפליגי רבנן היינו דוקא בכה"ג שמי הים גברו למעלה עד שאותו מקום שגבוה י' ורחב ד' אינו ניכר כלל ואינו מיוחד לשום תשמיש אדם וכה"ג סברי דלא מיקרי רה"י כלל משא"כ בבור ברה"ר לעולם דרבנן נמי מודו לר"ש דמים לא מבטלין מחיצה וכן נ"ל מדקדוק לשון רש"י ודו"ק:

3 בגמרא אתמר ספינה ר"ה אומר מוציאין הימנה זיז כל שהוא וממלא וכו' קסבר כרמלית מארעא משחינן וזיז כי היכי דלהוי ליה היכירא. ונראה דהא דבעינן הכא היכירא טפי משאר מקום פטור דעלמא היינו משום דכל מקום פטור דעלמא נראה וניכר לכל אדם ולא שייך לגזור אטו כרמלית משא"כ הכא שהמים מכוסין ואינו ניכר אם עמוקים עשרה או לא אלא ע"י הולכת ספינה מש"ה שפיר שייך לגזור אטו משום שאין עמוק י' ומכ"ש לפי מאי שמחלקין התוס' בד"ה גמירי בין ספינות קטנות לספינות גדולות וק"ל:

4 שם א"ל רב נחמן ב"י לר"ח ב"א לר"ח ולרבא וכו' שופכין דידיה היכי שדי להו וכ"ת דשדי להו באותו מקום מאיסי ליה ופרש"י דמאיסי ליה המים שימלא שוב דרך אותו מקום. ולכאורה יש לתמוה דאכתי מאי קושיא דלמא אה"נ דלשופכין עושה נמי מקום ד' מצד אחר של הספינה ולולי פרש"י היה נראה לי דהא דקאמר דמאיסי ליה לאו משום המים שממלא דרך שם אלא דבכל ענין כיון שהשופכין מים רעים וסרוחים מאיסי ליה לגמרי ושופכין על גבי ספינה אפילו ע"י מקום ד' וע"כ הוי משמע ליה לר"נ ב"י ששופכין להדיא לים ואפילו הכי ליכא איסורא משום דמארעא משחינן ונהי דלענין מילוי המים בעינן זיז משום היכירא ואפ"ה לענין שופכין אפילו זיז נמי לא בעי דכיון דמאיסי התירו לשופכן להדיא משום כבוד הבריות כנ"ל ועיין עוד בסמוך: