1שלשה ימים כו' עד ואותו האיש בלבד. כתבו הראב"ד ז"ל לפי הסוגיא כו' ואכולהו קאי עכ"ל: ואני אומר כי רש"י ז"ל דקדק בפירושיו כר"מ ז"ל כמו שכתב שם כד"ן:2וכן יום שימות להם מת עד מותר להלוך בתוכה. הכל פ' לפני אידיהן דף י"א :3עיר שיש בה עבודת כוכבים מותר להלוך חוצה לה. פרק לפני אידיהן דף י"א : כתב הראב"ד בתוספתא מפרש לה וכו' מפני חשש משא ומתן, עכ"ל: לא מצאנו שהביאה המחבר בפירוקיו בהעתק שלנו ונ"ל שהסופר השמיטה:4ההולך ממקום כו' עד והלך בזו מותר. פ' לפני אידיהן שם : כתב הראב"ד ז"ל אין דבריו מיושבין כלל וכו' שאין כאן חשד, עכ"ל: ואני אומר כשדעתי נתיישבה בדברי ר"מ ז"ל מצאתי זה וזה שוין וזה פשוט כי כשיש שני דרכים לבא בעיר ובא בדרך אחת לתוכה יש לומר כי לצאת לאותה העיר הוא נכנס וכבר הארכתי בזה בשיטתי וכד"ן:5ואסור לבנות עד מפני שמהנה. הכל פרק לפני אידיהן דף ט"ז :6המוכר ביתו כו' עד לים המלח. פ' השולח דף מ"ד : כתב הראב"ד ז"ל ואם הקדימו לו את דמיו קודם שיעבדוה מותרין, עכ"ל: ואני אומר ברייתא זו פ' השולח מיתניא ובגירסאות המדויקות שלנו לכותי גרסינן אלא שפירשוה לעבודת כוכבים ולא חלקו בין מוקדם למאוחר וכבר הקדמתי דרכו של ר"מ ז"ל בחבור משנה תורה שלא שינה לשון התלמוד כד"ן:7אבל עובד כוכבים שאנסוהו עד לספוד בהן. פרק השולח:8הולכין ליריד של עובדי כוכבים עד וזנו בנותיו כו'. פ' לפני אידיהן שם דף י"ג :9בת ישראל לא תניק עד סוף הפרק. פרק אין מעמידין דף כ"ו :