1כל שאין בו תפיסת יד אדם כו' עד הרי זו מותרת. פרק כל הצלמים דף מ"ה :2בד"א שאין הבהמה עד סימן לעבודת כוכבים. סוף פ' השוחט דף מ"א :3עשאה חליפין כו' עד בדמי עבודת כוכבים. פ' ר' ישמעאל:4בד"א בבהמת עצמו עד דבר שאינו שלו. סוף השוחט דף מ' : כתב הראב"ד ז"ל אינו כן כו' לצעוריה קא מכוין עכ"ל: ואומר אני הראב"ד ז"ל הולך בשיטתו פ' ר' ישמעאל אבל אנו עומדים על שיטת ר"מ ז"ל שבזה הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל סוף השוחט ופירשו מימרא דר"נ ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפילו במעשה גמור דלא מצינן למימר במעשה כל דהו אבל במעשה גמור דאסור דא"כ מאי פריך מיין הא מנסך מעשה גמור הוא. ומה שחילק בין עובד כוכבים לישראל מומר או ישראל אחר שנויי נינהו כד"ן:5המשתחוה לקרקע עולם עד אסרן. פ' ר' ישמעאל דף נ"ד :6מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן והשתחוה להן אסרן. פ' ר' ישמעאל דף נ"ח : כתב הראב"ד ז"ל ואם מים של רבים הם אינן נאסרין כו' עד וספיקא לחומרא עכ"ל: ואני אומר שמא רצה להשיגו מפני שלא כתב אסורין מספק וא"כ מה זו תפיסה והלא פ' כל הצלמים בשמעתין דאבני הר שנדלדלו מסיק תלמודא להדיא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי כו' ולדעתי שעל זו סמך ר"מ ז"ל:7אבני הר שנדלדלו עד אסרה. פרק כל הצלמים דף מ"ו :8השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב דף קי"ח : כתב הראב"ד ז"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש"י ז"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר"ש ולר"ע ומ"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר"מ ז"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד"ן:9אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים דף מ"ה :10שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל דף נ"ט :11וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת"ק דר"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים:12עבודת כוכבים של וכו' עד תשרפון באש. פ' ר' ישמעאל דף נ"ב נ"ג :13כשיבאו לידינו והם נוהגים בהם מנהג אלהות עד מותרין. פ' כל הצלמים דף מ"ב במשנת פרקולוס:14עבודת כוכבים של ישראל עד ברשות העובד כוכבים. פ' ר' ישמעאל שם דף נ"ב :15עובד כוכבים קטן או שוטה עד אין ביטולן ביטול. פ' כל הצלמים דף ע"ד :16המבטל עד בטלה לעולם. פ' ר' ישמעאל:17כיצד מבטלה עד אינה בטלה. פ' כל הצלמים דף מ"ג :18עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה כו' עד מפני המלחמה. פ' ר' ישמעאל דף נ"ג :19עבודת כוכבים שנשברה מאליה עד העובדי כוכבים. פ' כל הצלמים דף מ"א :20ואם היתה של פרקים כו' עד ביטלו כל השברים. פ' כל הצלמים דף מ"ב : כתב הראב"ד ז"ל לא מיחוורא הא מלתא וכו' וצריך לבטל כל קיסם וקיסם, עכ"ל: ואני אומר לא הבנתי דברי הראב"ד ז"ל. חדא היכי מצי למימר כי בעבודת כוכבים של חוליות הם חוליות של שברי שברים והלא שילהי פ' כל הצלמים בעינן לאסוקי בעובדין לשברים קא מיפלגי והדר מסיק לא דכ"ע עובדין לשברים והכא בשברי שברים קא מיפלגי כו' עד ואי בעית אימא דכ"ע שברי שברים מותרין והכא בעבודת כוכבים של חוליות והדיוט יכול להחזירה קא מיפלגי אלמא מ"ד הא לא אמר הא ולא שייכא הא בהא ועוד ביטול כל קיסם וקיסם שהזכיר לא ראינוהו אלא בסברא קמייתא דאתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה רב אמר צריך לבטל כל קיסם וקיסם אבל בחוליות ולא שייכי קסמין אלא חוליות הוי דינייהו כקסמין. ובפרק ג' דמעילה מייתי לה כסתמא דאיתמר. ורב אלפס ז"ל הביא מסקנא דחוליות בלבד לאשמועינן שכן הלכה ונמצאו דברי ר"מ ורש"י ורבותינו בעלי התוס' ז"ל נכונים ואע"פ שנחלקו בפירוש הסוגיא כד"ן:21מזבח וכו' עד אבנים הרבה. וכיצד מבטלים אבני מרקוליס עד בהנאה. פ' ר' ישמעאל דף נ' :22כיצד מבטלים האשרה עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים דף מ"ט :
