1המסית אחד מישראל עד לעבוד. פ' הנחנקין דף פ"ט :2בין שהיה המסית כו' עד ימותו בסקילה. הכל ס"פ ארבע מיתות דף ס"א וס"ז ופ' הנחנקין דף פ"ט :3המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית. במכילתא ובספרי:4היה זה שהדיח רוב העיר וכו'. פרק הנחנקין דף פ"ט :5והנדחים הרי הם כיחידים עד שיהיו המדיחים שנים ואחד האומר כו' עד רוב העיר נסקל. פרק הנחנקין דף פ"ט ופשטי הכתובים מורים כן פרשת ראה:6המסית שהסית עד וסוקלין אותו. הכל פ' ארבע מיתות דף ס"א ס"ז :7מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:8המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות שם :9נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות שם :10ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק דף קי"ג :11וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין דף פ"ט :12כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב"ד של ע"א. פ"ק דסנהדרין דף י"ז י"ח:13הנודר בשם עבודת כוכבים עד ושיקיימו בשם וכו'. פ' ארבע מיתות דף ס"ג : כתב הראב"ד ז"ל זה לא אמרו בגמ' וכו' חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם עכ"ל: ואני אומר כי גם ר"מ ז"ל פסק כר' יוחנן פרק י"ח מהל' סנהדרין וידוע כי הלכה רווחא פ"ק דתמורה דף ג' ובפרק שבועות שתים תניין דף כ"א ופ' ארבע מיתות דף ס"א ופרק השוכר את הפועל ומקצת סוף פרק הלוקין ובכמה מקומות בתלמוד אגב גררא ואי אפשר שנעלם מר"מ ז"ל ודעתו עמוק וקבלתו גדולה ופסק דר"י שהזכיר ראב"ד ז"ל רישא דמתניתין דהמגפף פ' ארבע מיתות דף ס' ופסק דהנודר בשמו והמקיים כסיפא דמתניתין דמתנייא סתם כברייתא דגרסינן עלה מנלן דתניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית עד ולא יקיים בשמו וכו' ואם כדברי הראב"ד ז"ל למה סדרום רבינא ורב אשי בשתי פסקות אלא ודאי רישא דוקא מוקי כר' יהודה אבל סיפא דברי הכל היא ולא הוזכר ר' יהודה בגמרא לגבי הנודר בשמה לא בפ' ארבע מיתות ולא בשום מקום בתלמוד לפי זכירתי ואם הראב"ד ז"ל ירצה לחלוק עליו בזה צריך לברר דבריו בראיות כד"ן: