מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ה׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:י״ג » « מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ו׳:א׳

מקור: משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ה׳

1 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

הַמֵּסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה הֲרֵי זֶה נִסְקָל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד הַמֵּסִית וְלֹא הַמּוּסָת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוֹרָהוּ לַעֲבֹד. בֵּין שֶׁהָיָה הַמֵּסִית הֶדְיוֹט בֵּין שֶׁהָיָה נָבִיא בֵּין שֶׁהָיָה הַמּוּסָת יָחִיד אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ יְחִידִים מִיתָתוֹ בִּסְקִילָה:

4 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

מִצְוָה בְּיַד הַמּוּסָת לְהָרְגוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג י "יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ" וְגוֹ'. וְאָסוּר לַמּוּסָת לֶאֱהֹב אֶת הַמֵּסִית שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג ט "לֹא תֹאבֶה לוֹ". וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשׂוֹנֵא שמות כג ה "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" יָכוֹל אַתָּה עוֹזֵב לָזֶה תַּלְמוּד לוֹמַר דברים יג ט "וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו". וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט טז "וְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" יָכוֹל אִי אַתָּה עוֹמֵד עַל דָּמוֹ שֶׁל זֶה תַּלְמוּד לוֹמַר דברים יג ט "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ". וְאָסוּר לַמּוּסָת לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג ט "וְלֹא תַחְמל". וְאִם יָדַע לוֹ חוֹבָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק מִמֶּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג ט "וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו". וְאַזְהָרָה לְהֶדְיוֹט הַמֵּסִית מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג יב "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ":

7 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

וְאָסוּר לַעֲרֹךְ דִּין וּתְשׁוּבָה עִם הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵין שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ אוֹת וּמוֹפֵת. וְאִם עָשָׂה מֵעַצְמוֹ אֵין מַשְׁגִּיחִין עָלָיו וְאֵין מְהַרְהֲרִין בּוֹ. וְכָל הַמְחַשֵּׁב בְּאוֹתוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁמָּא אֱמֶת הֵן עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג ד "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא". וְכֵן נְבִיא הַשֶּׁקֶר מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' וְלֹא הוֹסִיף וְלֹא גָּרַע שֶׁנֶּאֱמַר דברים יח כ "אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי" דברים יח כ "וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא":

10 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

הַנּוֹדֵר בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהַנִּשְׁבָּע בָּהּ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג יג "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ". אֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּהּ לְעַצְמוֹ וְאֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּהּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְאָסוּר לְהַשְׁבִּיעַ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּיִרְאָתוֹ. אֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תַזְכִּירוּ:

10 תמורה פתח ↗

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אָמַר רַב עַמְרָם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כׇּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה — לוֹקֶה, לֹא עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה — פָּטוּר, חוּץ מִנִּשְׁבָּע, וּמֵימֵר, וּמְקַלֵּל חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה — חַיָּיב. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים.

1 המסית אחד מישראל עד לעבוד. פ' הנחנקין דף פ"ט :

2 בין שהיה המסית כו' עד ימותו בסקילה. הכל ס"פ ארבע מיתות דף ס"א וס"ז ופ' הנחנקין דף פ"ט :

3 המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית. במכילתא ובספרי:

4 היה זה שהדיח רוב העיר וכו'. פרק הנחנקין דף פ"ט :

5 והנדחים הרי הם כיחידים עד שיהיו המדיחים שנים ואחד האומר כו' עד רוב העיר נסקל. פרק הנחנקין דף פ"ט ופשטי הכתובים מורים כן פרשת ראה:

6 המסית שהסית עד וסוקלין אותו. הכל פ' ארבע מיתות דף ס"א ס"ז :

7 מצוה ביד המוסת כו' עד ולא יוסיפו לעשות. בספרי פרשת ראה אנכי היא עיקרה ומייתי לה במקומות בתלמוד:

8 המסית אחרים לעבדו עד ושמע חייב. פ' ארבע מיתות שם :

9 נביא המתנבא עד הרי זה נחנק. פ' ארבע מיתות שם :

10 ואסור לערוך דין עד הנביא ההוא. פ' חלק דף קי"ג :

11 וכן נביא השקר כו' עד מיתתו בחנק. פ' הנחנקין דף פ"ט :

12 כל המונע עצמו עד לא תגורו ממנו ואין דנין נביא שקר אלא בב"ד של ע"א. פ"ק דסנהדרין דף י"ז י"ח:

13 הנודר בשם עבודת כוכבים עד ושיקיימו בשם וכו'. פ' ארבע מיתות דף ס"ג : כתב הראב"ד ז"ל זה לא אמרו בגמ' וכו' חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם עכ"ל: ואני אומר כי גם ר"מ ז"ל פסק כר' יוחנן פרק י"ח מהל' סנהדרין וידוע כי הלכה רווחא פ"ק דתמורה דף ג' ובפרק שבועות שתים תניין דף כ"א ופ' ארבע מיתות דף ס"א ופרק השוכר את הפועל ומקצת סוף פרק הלוקין ובכמה מקומות בתלמוד אגב גררא ואי אפשר שנעלם מר"מ ז"ל ודעתו עמוק וקבלתו גדולה ופסק דר"י שהזכיר ראב"ד ז"ל רישא דמתניתין דהמגפף פ' ארבע מיתות דף ס' ופסק דהנודר בשמו והמקיים כסיפא דמתניתין דמתנייא סתם כברייתא דגרסינן עלה מנלן דתניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית עד ולא יקיים בשמו וכו' ואם כדברי הראב"ד ז"ל למה סדרום רבינא ורב אשי בשתי פסקות אלא ודאי רישא דוקא מוקי כר' יהודה אבל סיפא דברי הכל היא ולא הוזכר ר' יהודה בגמרא לגבי הנודר בשמה לא בפ' ארבע מיתות ולא בשום מקום בתלמוד לפי זכירתי ואם הראב"ד ז"ל ירצה לחלוק עליו בזה צריך לברר דבריו בראיות כד"ן:

4 סנהדרין פתח ↗

מַתְנִי׳ הַמֵּסִית – זֶה הֶדְיוֹט, וְהַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט. אָמַר: יֵשׁ יִרְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, כָּךְ אוֹכֶלֶת, כָּךְ שׁוֹתֶה, כָּךְ מְטִיבָה, כָּךְ מְרֵיעָה.

7 סנהדרין פתח ↗

וְכַמָּה יְהֵא בָּעִיר וִיהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין? מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְכוּ׳. מֵאָה וְעֶשְׂרִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה, וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – הֲרֵי תִּשְׁעִים וְתַרְתֵּי, וַעֲשָׂרָה בַּטְלָנִין שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת – הֲרֵי מְאָה וּתְרֵי.

10 משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פתח ↗

אֵלוּ הֵן הַלּוֹקִין. כָּל הָעוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין כְּגוֹן אוֹכֵל חֵלֶב וְדָם וְחָמֵץ בְּפֶסַח. וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּגוֹן אוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה. וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה כְּגוֹן אוֹכֵל בָּשָׂר בְּחָלָב אוֹ לוֹבֵשׁ שַׁעַטְנֵז. אֲבָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה כְּגוֹן הוֹלֵךְ רָכִיל וְנוֹקֵם וְנוֹטֵר וְנוֹשֵׂא שֵׁמַע שָׁוְא אֵינוֹ לוֹקֶה: כָּל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵימֵר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם. וְכָל לָאו שֶׁנִּתָּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין כְּגוֹן לֹא תִנְאָף לֹא תַּעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכָל לָאו שֶׁנִּתָּן לְתַשְׁלוּמִין כְּגוֹן לֹא תִּגְזל וְלֹא תִגְנֹב אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה כְּגוֹן לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ אֵין לוֹקִין עָלָיו אֶלָּא אִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶן. וְכָל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת אֵין לוֹקִין עָלָיו. וּשְׁאָר כָּל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה לוֹקִין עֲלֵיהֶן: אֵי זֶהוּ לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת זֶה לָאו אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל עִנְיָנִים הַרְבֵּה כְּגוֹן לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם וְכֵן אִם נֶאֱמַר לֹא תַּעֲשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הוֹאִיל וְלֹא יִחֵד לוֹ לָאו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן אֵין לוֹקִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶלָּא אִם כֵּן חָלַק אוֹתָהּ בְּלָאוִין אֲחֵרִים אוֹ נֶאֱמַר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁנֶּחְלְקוּ. כֵּיצַד. כְּגוֹן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב ט "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" אֵינוֹ לוֹקֶה עַל הַנָּא וְהַמְבֻשָּׁל שְׁתַּיִם אֶלָּא אַחַת. וּבְחָדָשׁ הוּא אוֹמֵר ויקרא כג יד "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ" וְחַיָּב עַל שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ מַלְקִיּוֹת מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה לְחַלֵּק. הֲרֵי נֶאֱמַר דברים יח י "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים" וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּלַל כָּל הָעִנְיָנִים בְּלָאו אֶחָד הֲרֵי חָלַק אוֹתָם בְּלָאוִין אֲחֵרִים וְאָמַר ויקרא יט כו "לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ" מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן בְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: מִי שֶׁלָּקָה בְּבֵית דִּין עַל אִסּוּר כָּרֵת וְלָקָה פַּעַם שְׁנִיָּה עַל אוֹתוֹ כָּרֵת עַצְמוֹ כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֵלֶב וְלָקָה עָלָיו וְאָכַל חֵלֶב פַּעַם שְׁנִיָּה וְלָקָה עָלָיו אִם אָכַל פַּעַם שְׁלִישִׁית אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ אֶלָּא מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה וְהוּא מָקוֹם צַר כְּפִי קוֹמָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכַּב בּוֹ. וְנוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ עַד שֶׁיָּצֵרוּ מֵעָיו וְיִכְלֶה. וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת: מִי שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין וְהִתְרוּ בּוֹ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שָׁתַק וְלֹא קִבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה. אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְעָשָׂה כָּךְ וְהִתְרוּ בּוֹ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שָׁתַק אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ וְאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר פַּעַם שְׁלִישִׁית וְעָבַר וְהִתְרוּ בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שָׁתַק כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה עַד שֶׁיָּמוּת. וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַהַתְרָאָה מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת הוֹאִיל וְחָטְאוּ מִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ עַל אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת: הַגּוֹנֵב כְּלֵי שָׁרֵת מִן הַמִּקְדָּשׁ וְהַמְקַלֵּל בְּקוֹסֵם וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית אֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לָהֶן. אֶלָּא הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בָּהֶן וְכָל שֶׁהוֹרְגָן זָכָה. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה לֹא הָיוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין אֶלָּא פִּרְחֵי כְּהֻנָּה הָיוּ מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּפוֹצְעִין אֶת מֹחוֹ בִּגְזִירִין. גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאֵין מְמִיתִין בֵּית דִּין וְלֹא מַלְקִין אֶת הָאָדָם בְּהוֹדָאַת פִּיו אֶלָּא עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים. וְזֶה שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ עָכָן וְדָוִד לְגֵר עֲמָלֵקִי בְּהוֹדָאַת פִּיהֶם הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה אוֹ דִּין מַלְכוּת הָיָה. אֲבָל הַסַּנְהֶדְרִין אֵין מְמִיתִין וְלֹא מַלְקִין הַמּוֹדֶה בַּעֲבֵרָה שֶׁמָּא נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ בְּדָבָר זֶה. שֶׁמָּא מִן הָעֲמֵלִין מָרֵי נֶפֶשׁ הוּא הַמְחַכִּים לָמוּת שֶׁתּוֹקְעִין הַחֲרָבוֹת בְּבִטְנָם וּמַשְׁלִיכִין עַצְמָן מֵעַל הַגַּגּוֹת שֶׁמָּא כָּךְ זֶה יָבוֹא וְיֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵג וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא:

10 סנהדרין פתח ↗

אֲבָל הַמְגַפֵּף, וְהַמְנַשֵּׁק, וְהַמְכַבֵּד, וְהַמְרַבֵּץ, וְהַמְרַחֵץ, וְהַסָּךְ, וְהַמַּלְבִּישׁ, וְהַמַּנְעִיל – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ, וְהַמְקַיֵּים בִּשְׁמוֹ – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.