1העושה אוב עד חטאת קבועה. פ' ארבע מיתות:2כיצד מעשה אוב עד בלאט. פרק ארבע מיתות דף ס"ה : כתב הראב"ד ז"ל בבית הקברות עושה כן ובעור של אדם מת ומדבר משחיו של מת עכ"ל: ואני אומר אם קבלה נקבל ואם הלכה הלא בתוספתא מפרש כל דבר בקבלה מחקות העובדים כוכבים ולא נזכר גם לא הוזכרה פ' ארבע מיתות וא"כ למה לא נתפרש כמו שפירשוהו גבי ידעוני והולך ולן בבית הקברות, ועוד קשה לי צא ולמד מבעלת אוב דשאול דאי בבית הקברות הואי מפרסמת מלתא לעלמא והוי רמיזא בקרא כד"ן:3דברים ידועים אצלם כו' עד אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. הביאוה פרק ארבע מיתות דף ס"ה ואזהרה בספרא:4הנותן מזרעו למולך כו' עד או שהיה סומא פטור. הכל פ' ארבע מיתות דף ס"ד :5מצבה שאסרה תורה עד שיכבוש פניו בקרקע נסקל. פרק בני העיר דף כ"ב ובספרי:6הנוטע אילן כו' עד שיתקבצו שם העם. בספרי:7ואסור לעשות אכסדראות כו' עד סוף הפרק. פ' כל הצלמים שם ובספרי: כתב הראב"ד ז"ל לשכת העץ כו' לשעתה היתה, עכ"ל: ואני אומר כל זה אמת ויציב אבל נראה מדברי שמועתו בקושיות אלו כי לשכת העץ על שם בנינה מעצים נקראת כן ובסוף מסכת מדות דף כ"ח נמנית בג' שבדרום ור"ש גרס שבצפון ואחורי שתיהן היתה ובפ"ק דמס' יומא משמע ששם היו מפרישין כהן גדול שבעת ימים קודם יוה"כ ולשכת פרהדרין היתה נקראת וכן פסק ר"מ ז"ל פ"ה מהלכות בית הבחירה. ומה שכתב בפיסקא זו היא מימרא דרבי יעקב בספרי כד"ן:
