מפרשים:
1 ״זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה׳ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל״. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי לְעַכֵּב.
2 אֲמַר לֵיהּ: לְעַכֵּב, נָמֵי כְּתִיב ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, אֶלָּא מַצָּה.
3 מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: וְאֵימָא ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, אֶלָּא שִׂיאוּר.
4 שִׂיאוּר דְּמַאן? אִי דְּרַבִּי מֵאִיר – לְרַבִּי יְהוּדָה מַצָּה מְעַלְּיָא הִיא, אִי דְּרַבִּי יְהוּדָה – לְרַבִּי מֵאִיר חָמֵץ מְעַלְּיָא הוּא.
5 אִי דְּרַבִּי מֵאִיר, לְרַבִּי מֵאִיר – מִדְּלָקֵי עֲלֵיהּ, חָמֵץ הוּא! אֶלָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבִּי יְהוּדָה.
6 מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאֵימָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ – אֶלָּא חָלוּט. חָלוּט מַאי נִיהוּ? רְבִיכָה. אִי דְּאִיכָּא רְבוּכָה – כְּתִיב בָּהּ רְבוּכָה, וְהָא לָא כְּתִיב בָּהּ רְבוּכָה.
7 וְאֵימָא: דִּכְתִיב בָּהּ רְבוּכָה – מִצְוָה בִּרְבוּכָה, וּדְלָא כְּתִיב בַּהּ רְבוּכָה – אִי בָּעֵי רְבוּכָה לַיְיתֵי, אִי בָּעֵי מַצָּה לַיְיתֵי.
8 מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְאֵימָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ – לְמֵיקָם גַּבְרָא בְּלָאו בְּעָלְמָא, וְאִיפְּסוֹלֵי לָא מִיפַּסְלָא?
9 אֶלָּא מְנָלַן? כִּדְתַנְיָא: ״מַצָּה״ – יָכוֹל מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּהְיֶה״ – הַכָּתוּב קְבָעָהּ חוֹבָה.
10 בְּעָא מִינַּהּ רַבִּי פְּרִידָא מֵרַבִּי אַמֵּי: מִנַּיִן לְכׇל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחֲמִיצוּ? נִלְמְדֶנָּה מִפֶּסַח, דִּכְתִיב ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״.
11 אֲמַר לֵיהּ: בְּגוּפַהּ כְּתִיב ״מַצָּה תִּהְיֶה״, הַחְיֶיהָ.
12 וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְעַכֵּב? אִם כֵּן, לִיכְתּוֹב קְרָא ״מַצָּה הִיא״, מַאי ״תִּהְיֶה״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
13 אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי פְּרִידָא: רַבִּי עֶזְרָא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבְטוֹלָס, דְּהוּא עֲשִׂירִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא, קָאֵי אַבָּבָא. אֲמַר: מַאי כּוּלֵּי הַאי?
14 אִי בַּר אוֹרְיָין הוּא – יָאֵי, אִי בַּר אוֹרְיָין וּבַר אֲבָהָן – יָאֵי, וְאִי בַּר אֲבָהָן וְלָא בַּר אוֹרְיָין – אִישָּׁא תֵּיכְלֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: בַּר אוֹרְיָין הוּא. אֲמַר לְהוּ: לֵיעוּל וְלֵיתֵי.
15 חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה עֲכִירָא דַּעְתֵּיהּ, פְּתַח וַאֲמַר: ״אָמַרְתְּ לַה׳ אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַחֲזֵק לִי טוֹבָה שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם.
16 אָמַר לָהּ: ״טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״ – אֵינִי מַחְזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְּחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם״.
17 כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר ״אַדִּיר״, פָּתַח וְאָמַר: יָבֹא אַדִּיר וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים מֵאַדִּירִים בְּאַדִּירִים.
18 יָבֹא אַדִּיר – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳״. וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם״. מֵאַדִּירִים – אֵלּוּ הַמִּצְרִים, דִּכְתִיב: ״צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״. בְּאַדִּירִים – אֵלּוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם״.
19 יָבֹא יָדִיד בֶּן יָדִיד, וְיִבְנֶה יָדִיד לְיָדִיד בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד, וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים.
20 יָבֹא יָדִיד – זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה׳״.
21 בֶּן יָדִיד – זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ״מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי״, וְיִבְנֶה יָדִיד – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב: ״מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ״, לְיָדִיד – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי״,
22 בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד – זֶה בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְבִנְיָמִין אָמַר יְדִיד ה׳ יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו״, וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״נָתַתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי בְּכַף אוֹיְבֶיהָ״.
23 יָבֹא טוֹב וִיקַבֵּל טוֹב מִטּוֹב לַטּוֹבִים. יָבֹא טוֹב – זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״. וִיקַבֵּל טוֹב – זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״. מִטּוֹב – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״. לַטּוֹבִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״הֵטִיבָה ה׳ לַטּוֹבִים״.
24 יָבֹא זֶה וִיקַבֵּל זֹאת מִזֶּה לְעַם זוּ – יָבֹא זֶה – זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ״, וִיקַבֵּל זֹאת – זוֹ הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה״, מִזֶּה – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, לְעַם זוֹ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַם זוּ קָנִיתָ״.
25 אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מְצָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לוֹ: ״מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי״?
26 אָמַר לוֹ עַל עִיסְקֵי בָּנַי בָּאתִי, אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְגָלוּ, אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּשׁוֹגֵג חָטְאוּ? אָמַר לוֹ: ״עֲשׂוֹתָהּ הַמְּזִמָּתָה״, אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא מִיעוּטָן חָטְאוּ? אָמַר לוֹ: ״הָרַבִּים״.
27 הָיָה לְךָ לִזְכּוֹר בְּרִית מִילָה, אָמַר לוֹ: ״וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ״, אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אִם הִמְתַּנְתָּ לָהֶם הָיוּ חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: ״כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי״.
28 מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה, וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם אֵין לָהֶם תַּקָּנָה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: ״זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה׳ שְׁמֵךְ״, מָה זַיִת זוֹ זֶה אַחֲרִיתוֹ בְּסוֹפוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָן בְּסוֹפָן.
29 ״לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו״, אָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: לְקוֹל מִילֵּיהֶן שֶׁל מְרַגְּלִים נִיתְרוֹעֲעוּ דָּלִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: דָּבָר גָּדוֹל דִּבְּרוּ מְרַגְּלִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, ״כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ״ – אַל תִּיקְרֵי ״מִמֶּנוּ״ אֶלָּא ״מִמֶּנּוּ״, כִּבְיָכוֹל, שֶׁאֲפִילּוּ בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם.
30 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי חִינָּנָא: הַאי ״לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה״, ״לְקוֹל מִלָּה״ מִיבַּעְיָא לֵיהּ! אֶלָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲנִי אָמַרְתִּי יִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּאַרְבַּע מַלְכִיּוֹת, כׇּל אַחַת וְאַחַת כְּשִׁיעוּר אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת.
31 הַשְׁתָּא, כֹּל חֲדָא וַחֲדָא מַאי דִּפְסִיק לַהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲנִי אָמַרְתִּי בְּזֶה אַחַר זֶה, עַכְשָׁיו בְּבַת אַחַת.
32 אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לְךָ: מָה זַיִת אֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בְּטֵילָה עוֹלָמִית, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לְךָ: מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיתָה, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹזְרִין לְמוּטָב אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין.
33 רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשְּׂאוֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן וּמְחַמְּיצָן וְכוּ׳. מַאי ״חֲסֵירָה אוֹ יְתֵירָה״?
34 אָמַר רַב חִסְדָּא: עִיסַּת הַשְּׂאוֹר עָבֶה – נִמְצֵאת יְתֵירָה מִדַּת הָעִשָּׂרוֹן, רַכָּה – נִמְצֵאת חֲסֵירָה.
35 סוֹף סוֹף, כִּי קָא כָיֵיל לְעִשָּׂרוֹן קָא כָיֵיל.
36 רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לִכְמוֹת שֶׁהֵן הָיְתָה מְשַׁעֲרִינַן.
37 וְלִישְׁקוֹל פּוּרְתָּא מִינֵּיהּ, וְלַיחְמְצֵיהּ מֵאַבָּרַאי, וְלַיְתְיַהּ וְנִילוּשֵׁיהּ בַּהֲדֵיהּ? גְּזֵירָה, דִּלְמָא אָתֵי לְאֵיתוֹיֵי מֵעָלְמָא.
38 תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מַחְמִיצִין