הלכות הרמב"ן על נדרים פ״ב

1 *אמר שמואל משמיה דלוי כל נדרים בעל מיפר לאשתו חוץ מן הנאתי על איש פלוני שאינו מיפר אבל הנאת פלוני עלי יפר ואותבינן עליה ממתני' דתנן פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת ופריק מתני ר' יוסי היא ושמואל דאמר כרבנן דקסברי כל מידי דאסרה אנפשה עינוי נפש הוו ושמעינן מהא דהלכתא כרבנן דליכא אמורא דפליג אדשמואל ולוי דאמרי כוותייהו:

2 תוספתא. נדרה שלא תטעום אחד מכל המינין בין מאכל יפה בין מאכל רע אפילו לא טעמה אותו המין מימיה יפר אמרה קונם פלפלין שאיני טועמת גלוסקין שאיני טועמת אפילו לא היה לה אותו המין מימיה יפר אמר רב יהודה אמר שמואל נדרה מב' ככרות באחד מתענה ובאחד אין מתענה מתוך שהוא מיפר למתענה מיפר לשאינו מתענה ורבי ג יוסי אמר רבי יוחנן מיפר למתענה ואינו מיפר לשאינו מתענה: