1נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:2תניא נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה כיצד שמע אביה והיפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה בו ביום ואפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שמע בעלה ולא היפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל חוזר האב ומפר חלקו של בעל א"ר נתן הן הן דברי ב"ש אבל בה"א אין יכול להפר במאי קא מיפלגי ב"ש סברי בנדרים נמי שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב ומיגז גייז וב"ה סברי אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ולא מיגז גייז.3הדין הוא נוסחא דגמ' ופירושא ב"ש סברי בנדרים נמי שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב ולא לארוס האחרון וקסברי נמי דמיגז גייז הילכך שמע בעלה ולא הפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל אע"פ שנתארסה לאחר האב מיפר חלקו וחוזר ומיפר חלקו של בעל אפילו האי לחודיה והאי לחודיה דמיגז גייז וב"ה סברי כיון שנתארסה אין האב מיפר אלא בשותפות שנתרוקנה רשות אף לארוס אחרון ושניהן מפירין הכל כאחת דלאו מיגז גייז אבל לא נתארסה ודאי בכל הנדרים נתרוקנה הרשות לאב כסתם מתניתין וחזינא לרבוותא בהנך מילי פלוגתא ושקלא וטריא רבתי ונסחי נמי משבשן ומיחלפן בהו טובא ואנן כתבינן מאי דסבירא לן ודחזי לן למסמך עליה: איבעיא להו גירושין כשתיקה דמו או כהקמה דמו למאי נ"מ כגון דנדרה ושמע ארוס וגרשה ואהדרה ביומיה אי אמרת כשתיקה דמו מצי מיפר לה ואי אמרת כהקמה דמו לא מצי מיפר לה מאי ואתינן למיפשט ממתניתין נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום וכו' ש"מ גירושין כשתיקה דמו דאי כהקמה דמו מי מצי מיפר ארוס אחרון נדרא דאוקים ארוס ראשון ודחינן הכא במאי עסקינן בשלא שמע ארוס ראשון אי הכי מאי אריא בו ביום אפילו מאה ימים בשלא שמע ארוס ושמע אב דבו ביום הוא דמצי מיפר אב מכאן ואילך לא מצי מיפר ובעיין לא איפשיטא:
