חכמת שלמה על בבא בתרא פ״ט

1 גמ' במקום שגודשין ולפחות מן הדמים כו' שמעינין ולהוסיף לו כו' כצ"ל:

2 ר"ש בד"ה ת"ר כו' לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן כי אם אבן שלמה וצדק כצ"ל:

3 בד"ה ה"ג דמתקני כו' צ"ל קודם ד"ה מקמ"ל כו':

4 בד"ה א"נ כו' מפני שמטעין בהן כפר"ח נ"ב ואע"פ דבמדות קטנות אמרי' לקמן דלא טעו אינשי שזה חלל מרובה מזה ואיכא היכר טובא במשקלות טעו ונ"ב גליון:

5 מה"ד ונותן הכרע כו':

6 בא"ד משום דאי אפשר כו' נ"ב הנראה בעיני משום שלא החמירו עליו להכריע כל פעם ופעם טפח וטפח ופירוש זה שכתוב בפנים היינו למאן דסבר שהכרע טפח לעולם אחד ממאה א"כ הוכרח לפרש משום צמצום ודו"ק:

7 בד"ה י"ב טפחים ד' טפחים הקנה כו' נ"ב ולפ"ז לא דק מה שכתב כדי שלא יגע בגג מאחר דהקנה הוא מארבע טפחים א"כ מן האמצע לא יגע בגג אפילו בשני טפחים רחוק מהגג אלא צריך לפרש הטעם לאו משום דלא יגע בגג הוא אלא כמ"ש בפירוש אחרים כשהחבל קצר בקל יש להטות המאזנים אילך ואילך או לפרש הקנה י"ב טפחים והמיתנא י"ב טפחים וכ"כ הרמב"ם והטור:

8 בד"ה בפירוש זה העמוד כו' נ"ב ואני שלמה לוריא לפי בינותי בספרים הגהתי כראוי בעה"י:

9 גמ' מפני שהוא מיקל ולא של כו' כצ"ל:

10 ר"ש בד"ה קנה ומיתנא כו' כדקתני בברייתא דלעיל כצ"ל והס"ד:

11 בד"ה ולשאר מיני מתכות מפני שפוחתים והולכין. ונראה בעיני דלא זו אף זו קתני אחרון אחרון אינו פוחת כ"כ כצ"ל והס"ד ומה"ד מיקל ואינו נכנס כ"כ במדה ולכך אינו מוחק יפה ומפסיד המוכר כצ"ל :