חכמת שלמה על בבא בתרא קע״ג

1 ר"ש בד"ה ואב"א כו' במסירה בלא שטר מכירה אחר כדפסקנא הלכתא כו' כצ"ל והד"א. קודם ד"ה במשולשין נרשם גמרא:

2 תוס' בד"ה אביי אמר כו' והא דמוקי לה כו' נ"ב לפי מה דמסיק התם דסימפון היוצא מתחת יד המלוה בכתיבת ידו לא מהני ובמתניתין משמע דמהני כו' וק"ל:

3 בא"ד בין שטרות פרועין כו' מוקי לה בשובר היוצא כו' כצ"ל:

4 בד"ה שטרו של כו' הכא לא אמרינן שמא חבירו כו' כצ"ל:

5 גמ' ואם אמר לו על מנת כו' כצ"ל:

6 ר"ש בד"ה קבלנוה כו' קבלן ובאמירה בעלמא כו' כצ"ל:

7 תוס' בד"ה חסורי מיחסרא כו' אי נמי אינו מזכיר כו' כצ"ל והד"א:

8 בא"ד אלא לשון פרעון נ"ב פירוש אפ"ה לא מהני וק"ל:

9 בא"ד דיברא"י דהלכתא כרבא ולא לימא ואני קבלן וקונין בכליו כו' כצ"ל ונ"ב זו סברת התוספות דרבא דוקא תן לו ואני נותן קאמר אבל תן לו ואני קבלן לא אבל רשב"ם סבר דכל שכן תן לו ואני קבלן וכן סבר הרא"ש ע"ש: