חכמת שלמה על בבא בתרא קע״ד

1 גמ' לנכסי דלוה מקמיה כו' כצ"ל:

2 ר"ש בד"ה ורב חסדא אמר כולן לשון קבלנות הן ואפילו תן לו ואני ערב אפילו הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני נותן לך כצ"ל והס"ד:

3 תוס' ד"ה מקמי דלודעינהו כו' ללוה דודאי אם אין לו נכסים יכול כו' אחר שישכיר עצמו ויקנה נכסים ומה לי כו' עצמו הס"ד ואח"כ מה"ד ואם כתב בו התקבלתי כו' לדוחקו ולפוטרו לשלם חובו למלוה אף אם לא כו' צררי לערב לא הוה מקבל לערב כדפי' בקונטרס הכא מיהא כו' כצ"ל:

4 גמ' דניזיל דנסיב עצה לרב הונא דניגרש לדביתהו כו' ערב הוא וקי"ל ערב דכתובה כו' והלכתא אכולהו משתעבד בר מערב כו' כצ"ל:

5 ר"ש בד"ה שלחוה מתם כו' וכמי שחייב מודה דמי נ"ב אבל רש"י פי' בפ' שום היתומים דשלחו מתם קאי על הא דשמתוהו ומת בשמתא ר"ל דמה שהקשו מתחלה על הא דרב אסי דאמר אין נזקקין לנכסי יתומים אלא אם כן רבית אוכלת ואשכח כמה ברייתות דנזקקין אף לשאר בעל חוב דאיירי כולן שמת בשמתא ולא קאי אההיא דהלכתא ע"ש:

6 בד"ה והאמר אביי בפרק יש נוחלין הס"ד: