חכמת שלמה על בבא בתרא פ״ח

1 ר"ש בד"ה וה"מ כו' כנושא שכר ונראה בעיני דלאו כו' כצ"ל ונ"ב שרי ליה מריה בכאן לא דק דמפני שהוא כנושא שכר אסיפא קאי ולכך פטור כשנאנסו כדמוכח הסוגיא להדיא התם ונ"ב נ"ל עיין במהרש"א:

2 בד"ה קרא דלעת שקל קרא לקנות כצ"ל:

3 תוס' בד"ה מר סבר כו' ואפילו מנין לא צריך כו'. נ"ב והא דקתני לא ידעו בעלים ה"ק לא ידעו בעלים לא בגניבה ולא בחזרתה פירוש שלא מנו או שידעו ומנו פטור ומנו ארישא קאי דקתני הכי הגונב טלה מן העדר והחזירו מת או נגנב חייב באחריותו לא ידעו בעלים כו' מכלל דרישא בידעו איירי ע"ש:

4 גמ' וכמה גירומין כו' נ"ב נראה בעיני שהגירומין הוא דאורייתא ומש"ה לעולם בעי אחד למאה בין רב בין מעט אבל הכרע במשקל הוא כנגדה שיכריע המשקל טפח דאז כשמוותר על משקלו ושוקל בעין יפה לא החמירה עליו אפילו לא יבא לעולם בחד שיעורא אלא באיך שיבא יבא ודו"ק. ולישנא דברייתא לקמן היה מבקש ממנו ד' ליטראות מנין שלא יאמר שקול לי אחת והכרע כו' משמע דאהכרע קפיד ודו"ק:

5 ר"ש בד"ה אחד מעשרה כו' ס"א ומדמצריך כו' נ"ב הוא פירוש אחר אבל אינו משמע כן מפירוש רשב"ם:

6 בא"ד מעשרה בלח הלכך כו' וחיסר האחד הס"ד והד"א:

7 בד"ה בעשרים ושתים כו' ומוי"ו עד מ"ם שמונה אותיות כצ"ל:

8 תוס' בד"ה התם אפשר כו' דלא צוה אלא לעשות כו' נ"ב ס"א אלא דלא צוה לעשות לו תשובה ודו"ק:

9 בד"ה יקללם כו' באם בחקותי ובוהיה כי תבא כו' כצ"ל: