חדושי הלכות על בכורות ט׳ ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« חדושי הלכות על בכורות ט׳ ×¢×´× חדושי הלכות על בכורות י׳ ×¢×´× »

2 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: פִּקְדוֹנוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת מוּתָּרִין. הֵיכִי דָמֵי? אִי לֵימָא דְּעִיר אַחֶרֶת וְאִיתַנְהוּ בְּגַוַּהּ – פְּשִׁיטָא דְּמוּתָּרִין, לָאו שְׁלָלָהּ הוּא! וְאֶלָּא דִּידְהוּ וְאִיתַנְהוּ בְּעִיר אַחֶרֶת. אִי דְּנִקְבָּצִין לְתוֹכָהּ – אַמַּאי מוּתָּרִין? וְאִי אֵין נִקְבָּצִין לְתוֹכָהּ – הָא אַמְרַהּ חֲדָא זִימְנָא!

1 פירש"י מין. א' הס"ד ואח"כ מ"ה ומותר כו' החמור לכהן הס"ד ואח"כ מ"ה בשויו לא כו' תהא קבורתה הס"ד ואח"כ מ"ה שור הנסקל כו' לא הוי מחשבה הואיל כו' לטומאת נבלות מצטרף בהדי פחות כו' באוכלין אחרים מטמאים אותו עכ"ל כצ"ל:

2 תוס' בד"ה ומנו ותנן ר' יהודה כו' דאמר בס"פ חלק בגבולים כו' וכן בעיר הנדחת לאו שללה הוא כדאמר ובד"ה מכל האוכל כו' י"ל התם חיה אי עוף כו' עכ"ל כצ"ל:

« חדושי הלכות על בכורות ט׳ ×¢×´× חדושי הלכות על בכורות י׳ ×¢×´× »