חדושי הלכות על בכורות ט״ו

1 גמ' ומ"ש אוציא את הבכור כו' אף פסולי המוקדשין אין אותו כו' כצ"ל:

2 בפירש"י בד"ה דתנן ר"ש כו' שקדישן למזבח קדשין מקדישן במומן עכ"ל ובד"ה ניתני אם כו' זו דברי ר"ש ומחלוקתו עכ"ל ובד"ה צבי ואיל כו' דכתיב במתנות אם שור אם שה עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ומ"ש מתנות דלא כו' ובד"ה צבי ואיל אין כו' דכתיב שור או שה עכ"ל ובד"ה א"ל למאי כו' בשחיטת חולין הס"ד ובד"ה ואהני קרא כו' להכי אפקיה כו' הס"ד ואח"כ מ"ה והא תנא כו' כצ"ל:

3 תוס' בד"ה מה צבי כו' בשמעתין משמע דאי לא כתיב אך הוה כו' שמפרש ר"ת המרביע והמנהיג כו' ומצבי לחודיה הוה ידעינן אי לאו אך היינו כו' צבי ואיל הס"ד ואח"כ מ"ה אי מה צבי כו' כצ"ל:

4 בד"ה רק את דמו כו' לאו למלתא אחריתא עכ"ל הס"ד ואח"כ מ"ה ואהני קרא כו' כצ"ל:

5 גמ' ואתיליד לאחר פדיונן הא לפני פדיונן מקדיש נמי כו' כצ"ל:

6 בפירש"י בד"ה איכא דאמרי כו' ובשר אורחיה כו' ולד בעלי מומין כו' את מומן הס"ד ואח"כ מ"ה אותן ולדות כו' כדמפרש רב הונא הס"ד ואח"כ מ"ה הנך דנולדו לפני פדיונן מפלג כו' הד"א ובד"ה למימרא כו' לא אלימי הס"ד ואח"כ מ"ה סמוך לפדיון אימן כו' ע"י פדיית אימן וממתין עד כו' ובד"ה וטעמא מאי אמר רב הונא מומתין כו' ובד"ה אמר ר' לוי כו' בין למ"ד מומתין כו' למומין גופייהו דשרינן דאי עבר כו' לא אתי לדחינהו עכ"ל ובד"ה מהו שיתפיס פסולי המוקדשין לאיזו זבח כו' הד"א ובד"ה אשר יבוכר כו' אלמא לא חל עליה כו' כצ"ל ובד"ה לפני פדיונן כו' בדק הבית הס"ד ואח"כ מ"ה ולדותיהן כו' וגולדו אחר פדיונן הס"ד וכצ"ל ואח"כ מ"ה ונפדין כו' קודם פדיונן הס"ד ואח"כ מ"ה אין לו כו' בדמים הס"ד ואח"כ מ"ה ובין לפני כו' כצ"ל:

7 תוס' בד"ה מה בכור כו' אפילו במעי אימן למ"ד במעי אימן הן כו' יכול לשנות בזבח אחר ואפי' כו' כצ"ל: