חדושי הלכות על בכורות כ״ד

1 גמרא ושאינם מבכירות מניקות אינו חושש כו' ותו אי כרבנן מאי עד יבא כו' כצ"ל:

2 בפירש"י בד"ה ומאי בכוליה כו' דהוא אמר בר מפלוגתא ואדרבי שמעון כו' ובד"ה למלקי כו' ואת בנו הס"ד ואח"כ מתחיל הדיבור לא לקי כו' לאו דידה הוא ובד"ה אין חוששין כו' לודאי דילה מחזקינן כו' ובד"ה אבל הי' קתני כו' ספיקא הואי הס"ד. ובד"ה ומשני דא"נ לאו דידה כו' ובד"ה פטורה כו' והבא אחריו לא הוי בכור כר"ש לא מרחמא כו' והאי חזיר כו' הד"א דנדמה הוא הס"ד ואח"כ מ"ה ואסור כו' דחיישינן לרחומי כו' ובד"ה יולדות כו' הוה לה ומית ורחמתיה להאי עכ"ל כצ"ל:

3 תוס' בד"ה ופלוגתא כו' אלא דקים ליה כו' ובד"ה הנכנס כו' זכרים תלויות כו' ונקבות כו' וי"ל כו' כצ"ל:

4 גמרא לרבנן דאמרי מרחמה כו' דלא מינה נמי מרחמה לאכילה ואפילו כו' כצ"ל:

5 בפירש"י בד"ה תבעי ליה כו' פליגי הס"ד ואח"כ מ"ה קא מבעיא כו' דפטורה דאפילו כו' מבעיא ליה ואפילו לר"ש וכ"ש לרבנן הד"א והס"ד ובד"ה או דלמא דלאו כו' ובד"ה ובלבד כו' שלא יאמרו גזיזה עביד כו' כצ"ל:

6 תוס' בד"ה השוחט כו' דלא תגוז בבכור כתיב הס"ד ואח"כ מ"ה והיינו טעמא כו' מתכוין מהו ביום טוב אם מותר או אסור וקשיא דבלאו י"ט כו' הד"א דאפילו תולש לאו כו' או בפסיק כו' קאמר ולענין כו' הד"א דדלמא דוקא בכור דתולש לאו היינו גוזז וליכא איסורא כו' כל מה שחסר כאן עד דאיכא איסורא כו' עיין עליו באשר"י:

7 בא"ד דה"ל עוקר דבר כו' אבל ר' יוסי כו' ועוד כדפרישית לעיל דלא קרי כו' דהא בשוטף נחלקו ר"י כו' דמייתי ראיה מפרה דסבר ר"י כו' ואיסור דרבנן ש"מ שרוצה כו' לא דמי כלל להני דתולש כו' אבל בפרה איירי בגזיזה כו' דמדאורייתא אין איסור כו' ועבודה לדבריו דכל דתקון כו' וגבי קירוד נהנית הבהמה כו' מידי דהוה אדם הקזה כו' ומתיישבת כל הסוגיא ואם נפרש דאם תולש כו' שחיטתו בי"ט עכ"ל כצ"ל: