חידושי רמב"ן על שבועות ל״ו

1 הכי גרסינן בנוסחי: ומנין נעשות אלה שאין עמה שבועה ושבועה שאין עמה אלה כאלה שיש בה שבועה ת"ל ושמעה קול אלה ושמעה אלה ושמעה קול. פי' רבי רחמנא קול כל דהו בין אלה גרידא בין שבועה גרידא אי נמי כדאמרינן בירושלמי אין לי אלא אלה שיש עמה שבועה שאין עמה שבועה מנין ת"ל ושמעה אלה ושמעה קול לעשות שבועה שאין עמה אלה כמי שיש בה אלה הא אלה בלא שבועה רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא שניא היא אלה בלא שבועה היא שבועה בלא אלה פי' כשם שריבה לזו ריבה לזו דשקולין הן ויבאו שניהן.

2 והא דאמרי' לאו לאו שבועה. אי אפשר לפרש באומר לאו אוכל היום באלי"ם דאי הכי למה לי לאו לאו היינו עיקר שבועה וכדאמרינן בעלמא לאלהא ישראל לא מגלינא אע"פ שלא הזכיר שבועה וכדאמרינן נמי במסכת נדרים מארי כולא לא אכילנא וזה אינו צריך ראיה אלא באומר לא אוכל לא אוכל קאמר שהוא כמוציא שבועה מפיו ומכאן ראיה שאין שבועת ביטוי צריך שם ולא כנוי אלא שמא ידות הן כדאמרינן בפירקא קמא דנדרים הימנו שלא אוכל דהוי שבועה אע"פ דלא מפיק שבועה מפומיה והיינו ידות והוא שיהא דעתו ללאו לאו של הקב"ה שהוא שבועה או שנתכוון לשבועה והוציא לאו לאו בפיו. והראב"ד ז"ל פי' שהוא עיקר שבועה אין שבועת ביטוי צריכה שם ולקרבן ולבל יחל אתיא אבל לשעבר לענין מלקות צריך כינוי דכתי' לא תשבעו בשמי וכתיב לא תשא את שם ה' כו'.

3 השתא דתנן הכי ואתא רבי יצחק ותני הכי ש"מ דוקא תנן. איכא דקשיא ליה אי הכי לרבנן קשיא דפטרי הכא דאלמא לית להו מכלל לאו אתה שומע הן ושמעינן להו בעלמא דפליגי עליה דרבי מאיר וסברי מכלל לאו אתה הן וניחא ליה ההיא רבי חנינא בן גמליאל היא דתנן רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאומרו והכא בר פלוגתא דר' מאיר או רבי יוסי או רבי יהודה או רבי שמעון ובמקצת נוסחי ספרד גרסינן רבי יהודה פוטר.

4 ה"ג: לעולם איפוך כי לית ליה בממונא באיסורא אית ליה. ודקא קשיא לך סוטה ועדים איסורא דאית ביה ממונא שאני. וכן גריס רש"י ז"ל. ולשון מר רב יהודה גאון ז"ל מוגה בספרים לא אתמר בלא איפוך אלא משום שתויי יין לרבנן, וכן פירש"י ז"ל. ויש עוד טעם אחר דכיון דבסוטה לית ליה כדרבי תנחום וטעמא משום דאית ביה ממונא אף בעדים נמי משמע לן דלית ליה דאית בה ממונא שעל עסקי ממון הם באים ויש נוסחאות שכתוב בהן לעולם לא תיפוך וכי לית ליה בממונא באיסורא אית ליה ודקא קשיא לך סוטה איסורא דאית ביה ממונא שאני וכן נראה גירסת ר"ח ז"ל ופירוש' דעדים כיון דלדידהו איסורא אית בה ולא מיחייבי ממונא איסורא מיקרי. ואי קשיא לך שתויי יין לרבנן הא דפטרי רבנן הכא לאו משום דלית להו מכלל לאו אתה שומע הן אלא דהכי משמע להו אם תעיד יברך ואם לאו איני אומר שיברך ולא שיקלל וכן וייטיב לך אם תעיד ואם לא תעיד איני מתפלל שייטיב ולא שירע וכדאמרינן במסכת קידושין אם תטיב אגרא ואם לא תטיב לא אגרא ולא דינא ולהאי פירושא באל יכך לא פליגי רבנן. והשתא לא קשיא מאי דקא מקשינן לעיל דרבנן אדרבנן. ואי קשיא לך הא דאמרינן אלא איפוך ואפילו באיסורא לית ליה. ואקשינן משתויי יין דילמא לעולם אימא לך איפוך וחכמים מחייבין ורבי מאיר פוטר וכי פטר איברך וייטיב לך וטעמא כדפרישנא לרבנן לא קשיא משום הכי אמרי' איפוך משום דקס"ד דבאיסור' לית ליה וכדר' תנחום ועלה דייקינן משתויי יין ומיהו בתוספתא תני רבי יהודה פוטר אפי' אאל יכך ואיכא לפרושי דבהכי פליגי רבי מאיר סבר עדים איסור' גרידא הוא לדידהו ואית לן מכלל לאו אתה שומע הן ורבנן סברי כיון דאית בה צד ממון מתנאי בני גד גמרינן ולית לן מכלל אתה שומע ודלא כרבי חנינא בן גמליאל כדפירש הרב אב ב"ד ז"ל. ולי נראה דטעמא דרבנן אי פטרי לא קשיא לן בכולא שמעתין דודאי לאו משום דלית להו מכלל אתה שומע אלא משום דבעו קרא כדכתיב ושמעה קול אלה ולא ששמעה ברכה ולמדה אלה מן הכלל. ואסיקנא דבאיסורא אית ליה לרבי מאיר ואי קשיא לך הא אמר לא חולין לא אוכל לך מותר במס' נדרים. לא קשיא ההיא נמי איסורא דאית ביה ממונא הוא דקא אסר חפצא עליה וכן בגיטין ובקידושין דבעינן תנאי כפול כדאמרינן אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אי לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ואם לא מתי יהא גט משום תנאי כפול אלמא בעינן תנאי כפול בגיטין וקידושין משום דאיסורא דאית ביה ממונא הוא דהיינו כתובה ותנאיה. ורבינו הגדול ר' יצחק ז"ל כתב בתשובותיו דכי בעינן תנאי כפול הני מילי בגיטין וקידושין אבל בדיני ממונות לא בעינן תנאי כפול. והשיבו עליו מזו השמועה דאסיקנא דכי אית ליה באיסורא אבל בממונא תנאי כפול בעינן וגיטין וקידושין משום ממונא דאית בהו הוא דבעינן תנאי כפול. ואני משיב על המשיבים שהיה להם להשיב מעיק' הכתוב דכי כתיב תנאי בני גד ובני ראובן בממונא הוא דכתיב אבל צריכין הן למודעי בדברי רבינו הגדול ז"ל וכך הוא דאנן לא קי"ל כרבי מאיר דבעי תנאי כפול משום דיחידאה הוא ולא סבירא לן כותיה אלא מיהו בגיטין וקידושין חיישינן לדרבי מאיר לחומרא לתקנ' שמואל בגיטין ומיהו ודאי רבי מאיר כי אמרה למילתיה בממונא או באיסורא דאית ביה ממונא קאמר אבל אנן לא קי"ל כותיה אלא דחיישינן למילתא באיסורא דאית ביה ממונא ולחומרא וכדאמרינן התם אתקין רב בגיטין מיומא דנן ולעלם לאפוקי מדרבי יוסי ואיהו גופא פסק כוותיה בבבא בתרא וכבר כתבה רבינו ז"ל בהלכותיו, כן נ"ל. ומצאתי לרב רבי שמואל דומרוגי ז"ל בפירושיו בפרק יש נוחלין בלשון הזה ואע"ג דלגבי גיטין קי"ל כרבי מאיר דבעי תנאי כפול כדאמרינן בפרק מי שאחזו אתקין שמואל כו' הני מילי לענין גיטין וקידושין הוא דבעינן תנאי כפול לכתחילה לרוחא דמילתא דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן ומיהו לגבי דיני ממונות לא בעי' תנאי כפול אלא גלויי דעתא בעלמא דתנאי הוי אפילו היכא דלא פריש כלום ואיכא למיתלי באומדן דעתא בפירקא דלעיל גבי דינין הרבה כגון הכותב נכסיו לאשתו ולקמן בפרק מי שמת גבי שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים וגם מי ששמע שמת בנו הו' ואתה יכול ללמוד שאף דעת רבינו הגדול ז"ל כן דבי תקין שמואל בגיטא דשכיב מרע תנאי כפול לרוחא דמילתא הוא דחש לדר"מ ולחומרא ולאו משום דקי"ל כותיה, ויפה כיון.

5 מתני': ומה הוא חייב על זדונו אשם בכסף סלעים. גמר לה בסיפרא בגזירה שוה דערכך ערכך מה ערכך האמור בפרשת מעילות אשם בכסף שקלים דכתיב בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם אף זה כן ואשם תלוי נמי גמר התם מגזירה שוה דערכך ערכך והכי נמי איתא בפרק דם שחיטה ואיכא התם מאן דלית ליה ג"ש וגבי אשם תלוי נמי גמר לה מדכתיב ואם נפש וילמד תחתון מעליון וגבי אשם גזלות נפקא ליה מזאת תורת האשם תורה אחת לכל האשמות מה אשם מעילות בכסף שקלים אף אשם גזילות בכסף שקלים אבל גבי אשם תלוי יש למיגמרה מהכא דהוה אמינא שלא תהא ספיקו חמור מודאו דאלו ודאו אשם בת דנקא וספיקו היאך אפשר, דצריך אשם בכסף שקלים לפיכך צריך יתורא דקראי למגמרה והכי איתא בהדיא בפרק דם שחיטה.

6 רבי אליעזר אומר עד שיאמר שבועה באחרונה. פי' רש"י לעיל ז"ל אין לך בידי ולא לך בשבועה דהשתא קיימא שבועה אכולהו ובירושלמי פירשו דאף באחרונה קאמר כגון דאמר שבועה לא לך ולא לך ולא לך שבועה דהואיל ואמר שבועה יתירה ודאי אפרטי קאי ולשון ברייתא השנויה בגמ' דיקא טפי כדברי רש"י ז"ל אלא דחזינא בנוסחי דברייתא תרי מתלתא קתני רבי אליעזר אומר לא לך ולא לך שבועה ומשמע דאדרבי יהודה קאי דאמר שבועה לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת ואמר ליה רבי אלעזר בהני תרי עד שיאמר בהם לא לך ולא לך שבועה.