חידושי רמב"ן על גיטין ע״ו

1 א"ל בפני שני' ה"ז גיטך ע"מ שתשמשי וחזר ואמר וכו'. פי' נתן לה בתחלה וחזר אח"כ ואמר לה בפני ב' אחרים אותו הגט שבידך הרי את מגורש' בו על תנאי אחר לא בטלו דבריו הראשונים את האחרונים וכו' שלא בא להוסיף מדלא אמר שתתנני מאתי' זוז מוסיף על תנאי הראשון לעקור נמי לא בא מדלא מבטל תנאו הראשון נמצא הגט לבעל ומתגרש' בתנאי שני מאמירה שנייה ואע"ג דתניא בתוספתא הרי זה גיטך ע"מ שתתני מאתים זוז וחזר ואמר ה"ז גיטך מעכשיו ליתא אלא אפילו אמר לה הרי הוא גיטך מעכשיו בלא שום תנאי הוי גט דקי"ל כר"מ דאמר בפ' הזור' עד שיאמר לה הי גיט' וההיא כרשב"ג דאמר שיטלנו הימנה ויחזור ויתנו לה וסיפא דקתני בטלו דברי' האחרונים את הראשונים ה"נ הוא דכיון דאמר לה הרי הוא גיטך ע"נו ליתן ג' מאות זוז וקבלה עליה הרי בטלו שניהן תנאן הראשונים ולעולם אינו מתקיים אחר בטלו ואע"פ שנותנ' לו מאתי' לא קיימ' התנאי שהרי בטלו לו הילכך מנתינה מתגרש' על תנאי זה השני ואי ס"ד להאי תנא שאומר ע"מ לאו כאומר מעכשיו אתיה מילת' כפשט' דאיהו מתני ומבטל אדנפשיה. ורש"י ז"ל כתב לא מסרו לה בפניהם שאם מסרו לה איגרשה לה בהאי תנאי ותו לא מצי לאתנויי תנאה אחרינ' אלא כך אמר בפניהם כשאמסרנו לה לא אמסרנו לה אלא ע"מ כן וחזר ואמר לה בפני ב' ומסרו לה ולשון הבריית' שאומר גמ' דקתני ה"ז גיטך משמע כמו שפי'. אבל לשון ששנו בתוס' ד,ז אינו שוה לכל והכי תניא התם אמר לב' תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי ב' שנים וחזר ואמ' לב' תנו גט לאשתי ע"מ שתמתין לי ג"ש בטלו דבריו האחרונים ואין א' מן הראשונים ומן האחרונים מצטרפין לה לתת לה הגט, וזה קרו' לדברי רש"י ז"ל. ואעפ"כ נראה שאם אמר כשאתן גט לאשתי ע"מ אתננה לה ובשעת מעשה על תנאי אחר שדבריו הראשונים אינם כלום שהרי לא התנה עמה ואפי' אמר מתחלה בפני ב' ע"מ אתן לה גט ובשעת מעשה התנה תנאי אחר בטלו דבריו הראשונים ולא דמיא לההיא דתני' בתוספת' בקדושין זה אמר במנה וזה אמר במאתים והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה וקדשו אם האיש תבע את האשה יעשה דבר האשה וכו' דאלמ' ע"מ דעת הראשון גמרו מעשה שאני התם דסתם הוא אבל התנה תנאי אחר אין לנו. אבל לפי דרכו של רש"י ז"ל כך יש לאומרה שאמר לה בפני ב' הראשונים עמ"כ אתן ולח מסר לו וכשמסר לה לאחר מכן מסרו לה בפני כלו' סתם ועל התנאים הראשונים מסר. והאי דקתני ה"ז גיטך לאו דאמר הכי בפירו' אלא דהוא כמאן דפריש ורב אחא משבחא ז"ל מוקי לה נמי בלא מטא גיטא לידה מתנאה קמא.

2 למימרא דעכו במדינת הים קיימא. ק"ל אם אמת הדבר דעכו חציה בא"י וחציה בח"ל כדאי' בירושלמי וכדפרישי' בפ"ק מאי קושיא דילמ' בשנכנס בחצי שבמדינ' הים וה"ל מדקתני והגיע לעכו משמע שהגיע למצר עכו שהוא כנגד ארץ ישראל שמי שבא מא"י בא לשם. והוו רבנן מיפטרי מהדדי שם בתוך העי' ואפשר שהיה לו לאביי לתרצה כגון שהגיע לחציה שבח"ל אלא משום דריש' מתרצה בתרי תנאי אוקי לסיפא בתרי תנאי ולא מוקי לה בתרי טעמי ומיהו האי דמסתפק' להו כלל הוו צריכי למימרא דרב ספרא משמע דכבוש שני הוא אבל בשל יהושע קרא כתיב לא הורישו את יושבי עכו.

3 וליחוש שמא פייס. כתבתי לעיל גיטין י"ח ע"ב שר"ח ז"ל מפרש שמא פייס ובטל הגט ור"ה ז"ל כתב בתשובותיו שמא פייס בדברים ומחלה לו התנאי ובטל הגט אבל זה ניחא אם גורסין ה"ז גיטך כל זמן שאעבור ומקצת נוסחאות גרסי בבריית' ע"מ והכי משמע מדקתני ולאתר לא תנשא עד שיעברו ל' יום ואי בדלא אמר מעכשיו למה לי למיתני הכי וי"ל דבריית' לפרושי ה"ז גט דמתני' את' ולהכי קתני ה"ז גט ולא תנשא עד שיתקיים התנאי דל' יום כלומר דכי מלאו ל' יום הוא דהוי גיטא ולעולם כל זמן גרסינן ולפי גרסא ע"מ למדנו בפי' שהנותן גט לאשתו אע"פ שאמר לה מעכשיו אם התנה עליה תנאי וביטלוהו שניהם בטל הגט שאין התנאי כלום מאחר שבטלוהו ואינם רוצים שיהיה תנאי ולפיכך האומר לאשה ע"מ שתתני מאתים זוז אם רצו שניהם ובטלו התנאי הגט בטל אע"פ שנתנה לה לאחר מכאן שכל זמן שלא קיימתו התנאי אפשר לבטלו מדע' שניהם וכשמתקיים החנאי אח"כ כאלו לא נתקיים הוא וכן דעת הר"ם הספרדי ז"ל. וי"מ שמא נתפייס הוא ובטלו, ואע"פ ששנינו משהגי' געי לידה אינו יכול לבטלו הכא כיון שעתה נתן ולא נתקיים עדיין התנאי יכול הוא לבטלו ואינו נכון כמו שאמר ר"ה ז"ל בתשובותיו דכיון שנתקרע הגט או שאבד ה"ז גט ואין משגיחין עליו כשאומר בטלו וכן נמי אמר רב אתא משבחא גאון ז"ל בשאלתות דראשי המטו' ואין בו מיחוש. ואם תשאל לדברי' והרי אמרו בראוה שנתיחדה עמו באפיל' חוששין משום קדושין ולמה אין חוששין לביטול הגט דהא מתני' דמעכשיו אם מתי קיימא מה זו השאלה התם תנאי מתקיים בעל כרחו הוא היאך יבטלו אותו אבל ע"מ שתתני לי ב' מאות זוז אם קבלה עליה שלא תקיים התנאי ולא תתגרש באותה נתינה בטל הגט מעתה ואין צ"ל אם לא נתנה לשם תנאי ונתנה לו לשם מתנה דגט בטל אלא אומרה אח"כ נותנ' אני ומתקיימ' תנאי כבר נתבטל שכיון שבידם ליטול התנאי שלא תתן מכיון שבטלוהו בטל לגמרי ושוב אין לו קיום.

4 מודים לכשתצא חמה מנרתיקה לכי נפקא קאמר. ואי מיית בליליא לא הוי גט. וליכא למיסמך אזמנו של שטר מוכיח עליו דהא בהדיא אמר לכשלא אבא לאחר י"ב חדש ליהוי גט אבל לא מעכשיו. ואי ק"ל והא אמרן לעיל גבי מתני' דתנן ה"ז גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום וא"ר הונא לדברי ר' יוסי חולצ' אלמא בהא נמי סמכינן אזמנו של שטר והוי כמהיום ולאחר מיתה ואין הכל שוין בו אלא למר חולצ' ולמר מתיבמ'. וי"ל פלוגתא היא דאביי סבר היכא דפריש ואמר לאחר מיתה לא סמכינן אזמנו של שטר ופליג' אלישנ' בתר' דרב הונא אלא סבר לה כמאן דמתני לה ארישא ולא אסיפא ואע"ג דכי איתמר דלר' יוסי בלאחר מיתה איתמר שאני גבי ממון שאפשר לקיים את שתיהן גופא מזמנו של שטר ופירא לאחר מיתה אבל הכא לא אמרינן זמנו של שטר מוכיח שהרי אמר לאחר מיתה ומשמע ולא מהיום אבל כשאמר מהיום ולאחר מיתה מתוך שאין אדם עשוי לחזור בו בתר כדי דבור חוששין דילמ' מתנה הוא ומהיום מגורש' והא דאמרינן לעיל אמר רבה כשאמו' ולאחר מיתה אין זה גט כלל קאמר וכדאביי דלא אמרינן ביה זמנו של שטר מוכיח. וי"ל הכל מודים כל היכא דאמר לכשתצא שאינו גט גמור ואין מתירין אותה לינשא ולא בא אביי לומר שאין בזו מחלוק' כלל אבל בא לומר שאפי' רבותינו לא התירוה לינשא בזו וכך פירש"י ז"ל במס' ע"א וסיוע לזה מה שהקשו בגמ' לעיל גבי ההיא דאמר רב הונא חולצ' פשיטא אלמ' ליכ' מאן דפליג ודאמר רבא אינו גט לאו לגמרי בטל אלא לומר שאין גט זה מתירה לינשא ולעול' חולצ' תדע דהא כי קא סלקא דעתך לאוקומה כדאמר מהיום ורבנן על כרחך אינו גט אלא לאו דוקא אלא חולצ' השתא נמי חולצ'. ולפי לשון רש"י שהעמידה במתנה עם אשתו בליליא ומת באותו ליליא ור' יוסי זמנו של שטר מכשירו שמעינן מינה שאמר מהיום אם מתי ומת בו ביום ה"ז גט דמהיום כמעכשיו שהרי זמנו של שטר יום הוא שהרי אין כותבין שעות ומכשירין אותו נר' יוסי. ור"ת ז"ל כתב בסידור הגט שלו ניחא לי מעכשיו ומהיום דאי מאית בההוא יומא לא ידענא מה אדון בה. ואני תמה אם כדבריו לתקנת דרב בגיטין פטר ותריך ית פנוניתא אינתתיה מן יומא דנן ולעלם כל יומא דא יכול לחזור בו ואינה מגורשת לכל דברוגרע מגט סתם דהא נמי משמע מיום זה ואילך תהא מגורשת ולא ביום זה. ועוד רב דעביד תקנתא משום ש"מ אמאי לא התקין מן מעכשיו ולעולם משום ש"מ דמיית ביומא. דהא רובא כי תקיף להו עלמא טובא יהבי גיטא אלא אותו היום עצמו בכלל מהיום הוא וכיון שהגיע גט לידה כרת לה זמן, וכן בשטרות.