מפרשים:
1 ר"ל הא דאמרי דאסוקי מילתא לית' לן בה היינו בכה"ג דרבי זירא כו' כלומר שראוי לקרות בבת אחת ובענין זה כתב הנ"י דה"ה בלא חפצתי יש לפסול כשאינו ראוי לקראו בבת אחת ואינו סובר החילוק שכתב רש"י בין לא אבה יבמי ללא חפצתי ונ"ל בזה יש ליישב קושית הרא"ש על הרי"ף שכתב ז"ל וגירסת הרי"ף אינה נכונה דמה ענין רבי זירא לכאן מ"מ יש לטעות בפי' דבריה עכ"ל ונראה פשוט בעיני שיש ליישבו דודאי סבר הרי"ף שאין כאן שום טעות מאחר דאסוקי מילתא היא ואסוקי מילתא לית לן בה. אך דמ"מ מודה רבא שצריכין שתהי' ראויה לקרותן בבת אחת והיינו אז חשבינן כאילו קראה בבת אחת אבל ודאי דלא שייך כאן שום טעות בדבריה ולכך אין חילוק בין לא אבה ללא חפצתי ודו"ק:
2 מהר"ן שפירא לא ידעתי למה כתב שישאנה במקום אחר הא אפילו במקום הזה מותר לישאנ' כמבואר לעיל פרק ב' דשני עדים אינן מצויין לחטוא בשביל א' ואפשר דלרווחא דמלתא קאמר דמאחר שמשקרין מסתמא ישיאנה במקום אחר שלא ידעו שהעיד הוא וק"ל:
3 מהר"ן שפירא והלכתא כוותיה נרא' דצריכין למחוק הני ב' תיבות שהרי אח"כ בסמוך בסוף הענין מסיק וכתב והלכתא כעולא. וגם בהרא"ש שהעתיק כל דברי הרי"ף הללו ליתא להנהו תרי מלות והלכתא כוותי' וק"ל:
4 מהר"ן שפירא אבל חליצה ההיא בשביל זיקה לא עקרה וכדמסיק טעמא דרחמנא רמיא עליה וכו' כצ"ל והשאר נמחק ומ"ש דבע"כ רמיא עליה בשביל נשואי ראשון וכו' הוא דיבור אחר ומציין בגמ' דרוצה לחלק בין מאמר לזיקה דמאמר שהוא מדעתה מצי עקרה וזיקה דבע"כ לא מצי עקרה וטעם זה נדחה בגמ'. ובמ"ש הרי"ף א"צ כלל לומר דזיקה בע"כ לכך לא מצי עקרה ואף שבנ"י כתב ענין זה דבע"כ רמיא עליה היינו אחר זה שכתב דרחמנא רמיא עליה והמעיין ברש"י בגמרא יראה להדיא דשפיר הגהתי בזה ברש"י: