מפרשים:
1 מהר"ן שפירא ר"ל ואחר כך הוי מפרש להו להני ו' חטאות איך מצינו אותם וכמו שמפרש עכשיו במתני' ואמר ר"ל ואחר כך הל"ל למסיק דברי ר"מ וחכ"א כו' ודו"ק:
2 ל' חבטא מצינו בתלמוד שפירושו לשון הכאה כמבואר בערוך ערך חבט ובכאן אין ליישבו כפירוש זה. והיה אפשר לומר דהכא קאמר דהכאה בעלמא הוא כלומר שסידרו סדר בעלמא דברים ופירושא על לישנא דגמ' בזה כאילו הכה אותו עליו ואין מיושבין היטב רק כאילו הושבו בכח ע"י הכאה. והיה נ"ל להגיה מבטא בעלמא הוא ומבטא פירושו דיבור ור"ל דברים בעלמא הן אך דלא מצינו בשום מקום:
3 מהר"ן שפירא ומילתא דלא שכיח לא גזרו ביה רבנן ודברי רבי יהודה דאוסר היינו משום דחיישינן דילמא לא נהפכו יפה וגופא דעובדא לא שכיחא ואנן קי"ל בשאר דוכתא דמילתא דלא שכיח לא גזרו לכך לא נגזור ודו"ק:
4 מבואר ברשב"ם דף קלט ע"א דצ"ל וירשום לבסוף דאי לא אמר וירשום לבסוף הא לראשון אמר ירשוהו ולשני אמר לשון מתנה דשתי לשונות כנגד שתי מתנות אע"ג דאמר לשון רבים ומאריך שם וע"ש:
5 מהר"ן שפירא ר"ל דאילו נגמרו סימניו היינו אומרים שמא בן ז' הוא ואשתהי דאשתהי לצאת אבל מאחר שלא נגמרו סימניו אז הוי בן ח' ודאי ולכך חשיב כנפל וכמת דא"א לחיות וק"ל: